"משה החובש היה רץ עם תרמילו לתוך האש הקשה ביותר. באחד הלילות, כשהוקפצנו מול כוחות הלגיון, הוא מילא את הכיסים בתחבושות ולא היה לו מקום לשאת את התפילין והסידור, אז הוא תחב את הסידור לכיס החזה של המדים. תוך כדי תנועה ראינו אותו חוטף מכה, לופת את החזה ונופל. היינו בטוחים שהוא נהרג, אבל פתאום הוא קם והמשיך לרוץ". רק עם שוך הקרב התבררה עוצמתו של הנס: צלף ירדני פגע ישירות בחזהו של קמרה, אך הקליע חדר את כריכת העץ הקשיחה ונבלם עמוק בין דפיו האחרונים של הסידור.
"מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה"
הסיפור קיבל תפנית מצמררת עוד יותר שנים רבות לאחר מכן. נכדו של משה שיתף את המרצה שלו באקדמיה בסיפור ההצלה של סבו. המרצה, שהתרגש מהדברים, שאל בסקרנות היכן בדיוק נעצר הכדור. הנכד התקשר לאמו, וזו ניגשה לפתוח את הסידור הישן בעמוד המדויק שבו נבלם הקליע. לתדהמתה, התברר כי הקליע פילח וטשטש לחלוטין מילה אחת מתוך התפילה – את המילה "מֵמִית" בצירוף הידוע "מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה", כשהוא משאיר את ההבטחה לחיים שלמה.
חילוץ תחת שבי וסגירת מעגל
קמרה היה בין הבודדים ששרדו את התופת בקרב האחרון במנזר ונפל פצוע בשבי הירדני. גם שם לא ויתר על הפריט שהציל את חייו: כאשר חייל ירדני החרים ממנו את הסידור, ניצל משה שעת כושר, סיכן את חייו והצליח לגנוב אותו בחזרה. הוא שמר עליו מכל משמר לאורך כל תקופת השבי בעבר הירדן והביאו עמו ארצה, כעדות מוחשית לנס שאירע לו.
קמרה הלך לעולמו לפני 16 שנים, אך הסיפור המשפחתי המשיך לפעום בלב הדורות הבאים. השבוע, לאחר 78 שנים, הגיעו ילדיו לגוש עציון לסגירת מעגל היסטורית. הם סיירו במנזר הרוסי בליווי אריה רוטנברג, מדריך ותיק בבית ספר שדה כפר עציון, ששחזר את מפת הקרבות, בעוד בנו של משה, יאיר, שוזר את עדותו האישית של אביו.
בתום הסיור הגיעו בני המשפחה לארכיון גוש עציון ע"ש דב קנוהל, ובמפגש מרגש עם מנהל הארכיון, ד"ר שוקי שריר, הפקידו את הסידור ההיסטורי למשמרת עד. "הסידור חוזר למקום שבו שזור סיפורו", אמרו בני המשפחה בהתרגשות.
ד"ר שוקי שריר, מנהל ארכיון כפר עציון, ציין: "ערב הימים הנוראים קיבלנו ממשפחת קמרה סיפור הצלה מרגש על מוות וחיים, וכן דרישת שלום מגוש עציון של ערב הקמת המדינה".
דוד חסון, מנכ"ל בית ספר שדה כפר עציון, בירך על המהלך: "סיפורו של משה קמרה והסידור שהציל את חייו הוא עדות חיים לגבורת מגיני גוש עציון בתש"ח. הפקדת הסידור בארכיון כפר עציון איננה רק מחווה משפחתית מרגשת, אלא תוספת בעלת ערך היסטורי ורוחני למורשת הגוש, שתעבור מכאן לדורות הבאים".
התרעות פיקוד העורף