השבר של ה-7 באוקטובר
לדברי ד"ר ינרוג'ק, נקודת המפנה הדרמטית ביחסים התרחשה ב-7 באוקטובר. בעוד שבעבר התרגלנו לעמדה טורקית פרו-פלסטינית, המומחה מסביר כי "הדבר החדש כאן הוא שטורקיה שדרגה את עמדתה הדיפלומטית מפרו-פלסטינית לפרו-חמאסית". צעד זה לווה בהחלטה נועזת נוספת: מסע דה-לגיטימציה שיטתי נגד מדינת ישראל.
הוא מדגיש את הפער בין ההצהרות באנגלית לבין השיח הפנימי בתוך המדינה. "אם תסתכלו על הטלוויזיה הטורקית או על העיתונות בשפה הטורקית, אתם תראו שם דה-לגיטימציה מאוד שיטתית נגד מדינת ישראל", הוא מתאר, ומוסיף כי ישראל מתויגת תדיר כ"מדינה סוררת" או כ"כנופיה", ואילו אזרחיה מתויגים כפוטנציאל לטרור אך ורק בשל שירות החובה בצה"ל. למרות הסיוע ההומניטרי שהעניקה ישראל באסון רעידת האדמה שפקד את טורקיה, הכל נשכח. "במקום זאת, הם החליטו למוטט את הנורמליזציה", קובע ינרוג'ק.
מילוי הוואקום בסוריה וטבעת האש
ההתבססות אינה נעצרת שם. במאי 2025 השיקה טורקיה יוזמה שאפתנית להקמת ברית המכונה "שכנותיה של סוריה", הכוללת את טורקיה, סוריה, עיראק, לבנון וירדן. "אם תסתכלו על המפה, תראו שמהצפון, מהצפון-מזרח ומהמזרח, הברית הזו מכילה את ישראל ומקיפה אותה", מתריע ד"ר ינרוג'ק. לכך מתווספת גם מעורבות טורקית בהסכם מכה יחד עם פקיסטן וסעודי. השילוב של המבנים הללו יוצר לדבריו "מצב מאוד בעייתי עבור מדינת ישראל".
מסלול התנגשות או יריבות מחושבת?
ההשלכות של ההתפשטות הטורקית כבר נותנות את אותותיהן בשטח. בעקבות תקיפה אווירית ישראלית שבוצעה באוגוסט בבסיס אבו א-דוהור בסוריה, סיווגה ישראל לראשונה את הפריסה הטורקית כאיום מפורש. ינרוג'ק מסביר כי מנקודת מבט ישראלית, המונעת מהטראומה של מתקפת הפתע, "זו הייתה תקיפת מנע ופעולה מונעת כדי שלא יהיה חיכוך אמיתי בעתיד... היא תוכננה כדי למנוע עימות ישיר עתידי".
החשש מעימות מסלים נוכח ההתבטאויות הקשות מצידה של אנקרה. כאשר בכירים טורקים מצהירים על שאיפותיהם להפוך למושלים של ירושלים מבלי שהממשל הטורקי יתנער מהדברים, קשה להתייחס לכך כאל רטוריקה ריקה מתוכן. "זהו משנה המשחק", מסכם ינרוג'ק, ומעריך כי אנו צפויים לראות עוד הצהרות דומות ולצידן פעולות ישראליות ממוקדות שנועדו לשרטט קווים אדומים בחול.
התרעות פיקוד העורף