בנוגע לזירת רצועת עזה, טען מילשטיין: "למרות השליטה של ישראל בשטח, היא לא הרמטית. לחמאס, בתחום הספציפי של המטענים, לא רק שאין בעיה - הוא פשוט מפרק חלק גדול מהנפלים שנמצאים שם". בכל מקרה הוא הזכיר כי ישראל ממשיכה לתקוף ברצועה. "האירוע הוא לכאורה טקטי ומקומי, אבל יכול להיות שזה מסוג הדגמים שנראה אותם מתגברים, כי אנחנו בעזה במצב סטטי, כמו בלבנון וכמו בסוריה".
הראל הסכים איתו: "הייתי פעמיים ברצועה קרוב לקו הצהוב. יש שם קושי אמיתי לשלוט בשטח. אתה יושב בשטח והצד השני בחר לנהל מולך מלחמת התשה זה המחיר שנשלם. זה עלול לעלות גם באבדות. אין שם הפסקת אש אמיתית".
מילשטיין התייחס גם לתקיפה האמריקאית נגד מטרות החות'ים שבוטלה על פי הדיווחים ברגע האחרון: "אתה מסתכל על השיח הבין לאומי לגבי כאב הראש שנקרא חות'ים, ומבין שיש פה זיכרון שהוא די מר. אנחנו עדיין עם המון זירות פתוחות אחרות, ויש חוסר רצון להיכנס לעוד זירה כשלא ברור איך תוכל לטפל בה".
עוד הוסיף: "בסופו של דבר, רואים שיחות של אמריקנים עם הגורמים החותים, ואני מעריך שגם הסעודים, עם כל ההתלהבות שלנו בישראל, היו מעדיפים לסגור את האירוע בסוג של הסכמות. גם החות'ים עצמם לא ממהרים לעשות 'עליהום', יש כאן התנהלות שקולה יותר, כך שיכול להיות שכל השחקנים למעט ישראל היו רוצים לסגור את האירוע בהסכמות".
לסיום, הציג הראל את מצבו הנוכחי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ: "אנחנו מתקדמים לבחירות האמצע בארצות הברית ולבחירות ולכנסת אצלנו, והדברים לא מסתדרים כפי שטראמפ היה רוצה. למרות ההצלחות של הלוחמה הכלכלית והמאמץ המוצלח של הברחת ספינות דרך מצר הורמוז - הסיפור לא גמור, הוא עדיין תקוע באירוע שהוא מתקשה לפתור, הוא מהסס ללכת עד הסוף. גם איומיו המתחדשים של טראמפ נגד המשטר האיראני יעילות פחות בעיניו. יש פה שורה של בעיות במדיניות החוץ, והשיטה של רעש, הסחה ואיומים - זה כבר לא כל כך עובד".
התרעות פיקוד העורף