סגירת המיצרים: באב אל-מנדב על ידי החות'ים ומיצר הורמוז על ידי האיראנים, תוך יצירת משבר כלכלי עולמי, הביאה להכרה באשר לאיום הנשקף למדינת ישראל מהמרחב הימי. "ישראל היא מדינת 'אי'. אנחנו רגילים להסתכל מזרחה, אבל העתיד האסטרטגי של ישראל נמצא מערבה. 98 אחוז מהיבוא לישראל מגיע בנתיבי הים", אומרים בצה"ל.
"העולם מבין את המצב. הוא מתחיל להבין כי הים הוא זירה בפני עצמה. במקרה של ישראל, חופש השיט הוא אינטרס לאומי. אונייה שפוקדת נמל ישראלי היא חלק מהחוסן הלאומי. היכולת של אונייה להעביר היקפים עצומים של סחורות ואמצעי לחימה היא ייחודית", אומרים בצה"ל. אגב, זאת הסיבה כי צה"ל ומערכת הביטחון מתנגדים באופן גורף למכירת חברת הספנות "צים" לידי קרן ההשקעות ששליש ממנה הוא ממשלת קטאר.
בישראל נמנעים מלהעלות את האיום הטורקי כאירוע מרכזי או בעל פוטנציאל להידרדרות ללחימה בין שני ציי המלחמה של כל מדינה: טורקיה וישראל. בחיל הים מבינים כי הם חייבים להיערך אל מול התוכניות והשאיפות של טורקיה.
ראשית, טורקיה נמצאת כרגע במרוץ חימוש. יש לה 14 צוללות והיא בהליך מהיר לייצר עוד ארבע צוללות לצד ספינות מלחמה נוספות. אמנם לטורקים יש עניינים של איומים ומצב עימות עם יוון, וכן היא פועלת בים השחור ובמקומות נוספים, וישראל היא לא מדינת העימות הבלעדית שלשם כך היא נדרשת להתעצם. אבל טורקיה מובילה מהלך מטריד ביותר של ניסיון להשתלט על כלל המים הכלכליים בצד המזרחי של אגן הים התיכון. ההסכם עם לוב יצר בפני הטורקים את היכולת לשלוט על כל התעבורה ממזרח, מאסיה, למערב, לאירופה.
לא רק טורקיה בונה ומחדשת את הצי המלחמתי הימי שלה, אלא גם מדינות נוספות כמו מצרים. גם כאן חשוב לציין כי למצרים שורה של בעיות עם השכנות שלה ולא מדובר בישראל.
סדרת צוללות ה-AIP היא סדרת צוללות המצוידת במערכת הנעה בלתי תלויה באוויר, המאפשרת לצוללת לייצר אנרגיה ולהטעין את המצברים גם במהלך שהייה ממושכת מתחת למים, ללא צורך לעלות לפני המים או להשתמש באוויר חיצוני. המערכת עושה שימוש בחמצן ובמימן לצורך הפקת האנרגיה, ובכך מאפשרת לצוללת להאריך את משך השהייה החשאית מתחת למים ולשמור על יכולת פעולה לאורך זמן.
אורכה של הצוללת עומד על יותר מ-70 מטרים, והיא גדולה בכ-30% מצוללות מסדרת ה"דולפין". חלקה הנראה מעל פני המים מהווה פחות מחמישית מגודלה המלא. הגעתה של אח"י "דרקון" משלימה את הדור השני של צוללות חיל הים שנבנו בגרמניה, ומסמלת את השותפות הביטחונית ארוכת השנים בין ישראל לגרמניה.
הפלגה מגרמניה לישראל היא מסע של כ-4,000 מייל ימי (8,000 ק"מ) ואורכה כחודש - החל מהיציאה מגרמניה, ההפלגה באוקיינוס האטלנטי, המעבר במצרי גיברלטר וההפלגה בים התיכון. תהליך בניית הצוללת נמשך למעלה מ-12 שנים, ולאחריו התקיימו חודשים של ניסויים והכנות לקראת הגעתה לישראל.
לאורך הפרויקט התקיים שיתוף פעולה הדוק בין חיל הים הישראלי, הצי הגרמני, משרד ההגנה הגרמני והגורמים המקצועיים שלקחו חלק בבניית הצוללת. כולם בצה"ל מודים כי בשל התנהלות דנמרק ונורבגיה, הליך הבחינה של הצוללת נמשך שלושה חודשים יותר והמסירה שלה לחיל התעכבה בכמה חודשים.
שתי המדינות, שידעו כי הצוללת הגרמנית נבנתה עבור ישראל, סירבו לאפשר לה לעגון לצורך הצטיידות בנמלים שלהן. גם קנדה וצרפת ומדינות נוספות הטילו אמברגו וסירבו לספק חלקים יחידים לצוללת אח"י דרקון. אגב, האמברגו נמשך, מה שמאלץ את ישראל וגרמניה לחפש דרכים חלופיות להגיע לאותם רכיבים. כולם בצה"ל מבהירים כי בשל האמברגו הצרפתי והקנדי, הצוללות 7 ו-8 יתעכבו בכמה חודשים, ואף עשוי להיות עוד יותר.
בצה"ל חשפו היום כי הצוללות של חיל הים הפליגו מאז פרוץ המלחמה למדינות נוספות, ארבע במספר. מדובר בארבע זירות לחימה ואיסוף שחיל הים נדרש לפעול בהן, בין איראן והחות'ים בתימן.
בצה"ל אומרים כי עם כל התוכניות, זרוע הים של צה"ל היא קטנה ביחס לאיומים. "הרבה מדינות באזור נמצאות במרוץ חימוש מואץ של ציי הים שלהן", אומרים בצה"ל.
בחיל הים מתכוונים, לנוכח האיומים הפוטנציאליים בים האדום, להגדיל את הכוח הימי באילת, וכבר בימים הקרובים תועבר ספינת גבורה נוספת לאילת כדי לתת מענה לאירועים מתפרצים מהים, במיוחד מול ירדן, שבו הגבול הימי הוא מאות מטרים מחופי שתי המדינות.
בצה"ל אומרים כי למרות הסגר של החות'ים בבאב אל-מנדב, בימים האחרונים הצליחו מספר אוניות לשבור את המצור והגיעו לעגון בנמל אילת, אשר עובד כעת ב-30 אחוזי פעילות בלבד.
חזרה לדרקון: מדובר בכלי הנשק היקר בתולדות מדינת ישראל מאז הקמתה. על פי הערכות, מחירה הוא סביב מיליארד אירו. המעורבות הישראלית בפרויקט נמשכת כבר כ-20 שנה, באמצעות מנהלת פרויקט ישראלית שפועלת בגרמניה ומלווה את הפרויקטים לאורך שלבי התכנון, הבנייה והניסויים. המעורבות הישראלית בגרמניה נמשכת גם בימים אלו, עם הפנים לפרויקט הדור הבא - צוללות "דקר", אשר מהוות את הדור הבא של הצוללות ונבנות בימים אלו.
אח"י "דרקון" משלבת יכולות טכנולוגיות מתקדמות, שמרחיבות את סל היכולות המבצעיות העומד לרשות זרוע הים ומאפשרות לה לפעול במגוון זירות ומשימות. לצד הטכנולוגיה, שייטת הצוללות נשענת על ההון האנושי שלה - צוותים צעירים שנדרשים לרמות גבוהות של מקצועיות, אחריות, קור רוח וחדות מבצעית. הצוללנים מפעילים מערכות לחימה מורכבות ופועלים לאורך זמן בעומק הים ובזירות רחוקות, בתנאי חשאיות וניתוק מהעולם החיצון.
בראשון בספטמבר היא יצאה לדרכה לישראל, כאשר רבע מהדרך היא ביצעה בשיט מעל המים. בעת שעברה בנהר קיל, הגרמנים אבטחו את המעבר שלה בטבעת של 300 שוטרים ולוחמים, לצד ספינת מלחמה ומסוק קרב.
התרעות פיקוד העורף