הלקחים מחולקים לארבעה נושאים: מערכתי-אסטרטגי, אופרטיבי, בניין כוח ומודיעין. היערכות מערכתית: מוכנות וכוננות למתקפת פתע בכמה זירות במקביל, גם כאשר ההרתעה וההתרעה כושלות, על בסיס יכולות האויב ולא כוונותיו, לצד פעולה התקפית יזומה למניעת התבססות איומים.
חיזוק התמרון היבשתי והמפקדות, בדגש על חיזוק יכולות לטובת גיבוש תמונת מצב ותפקוד באירועי קיצון ובחוסר ודאות. העמקת הידע האסטרטגי והאופרטיבי והמקצועיות הצבאית, תוך עידוד חשיבה ביקורתית והבנת הפערים במערכת.
לקחים אופרטיביים: עדכון תרחישי הייחוס, תוכניות ההגנה, הכוננויות והעתודות בהתאם להשתנות האויב, תוך שילוב כוחות יבשה, אוויר וים. תרחישי הייחוס יעודכנו אחת לחציון, ותתקיים בקרה רב-זרועית בכל נושא שהוגדר, לצד הצגת העדכונים לסגן הרמטכ"ל.
מספר הכוננויות ועתודות הסד"כ בכל הגזרות גדלו יותר מפי 2. ישנן כוננויות ייעודיות של עתודות ומכפילי כוח של סד"כ וכלים, וכוחות שנמצאים בחלוקה לפי גזרות על מנת לתת מענה לכל מרחב.
הרחבת תרגילי הפתע, תרחישי הקיצון ובחני הרמטכ"ל לשיפור המעבר המהיר משגרה למלחמה והמוכנות בהגנה ובהתקפה.
ביסוס הפיקוד המרחבי כמוביל פיתוח הידע הזירתי ושילוב הבנותיו בתכנון המטכ"לי, תוך הסדרת מנגנוני עבודה משותפים, חיזוק העצמאות המבצעית וחופש הפעולה ושמירה על כשירות המפקדים.
לקחים לבניין הכוח: חיזוק העצמאות והקטלניות של החטמ"ר והאוגמ"ר, באמצעות הרחבת יכולות התקיפה העצמאיות וזמינות האש מהיבשה ומהאוויר בגבולות.
תפיסת היישוב כשטח חיוני ומושא ההגנה, המחייבת חתירה למגע והגעה מהירה אליו. בהתאם, מיקום המוצבים בסמוך ליישובים והתאמתם להגנה בסד"כ מצומצם ולתרחישי חדירה.
הרחבת כוחות ההגנה המרחבית ומרכיבי הביטחון ביישובים, לרבות מחלקות הגנה, ית"מים, גדודי הגמ"ר וחטיבות דוד. הסדרת האחריות במערך, קביעת כתובת אחת בחירום וחיזוק התיאום בין המערכת הצבאית לאזרחית.
בניית מערך איסוף גזרתי רב-ממדי ורב-שכבתי, שניתן לתפעל מכמה מקומות, הקמת מפעלי מידע להגנה בגבולות וחיזוק הקשר לאמ"ן.
שילוב הרוק"ק במשימת ההגנה ובניין כוח התומך בכך, לצד פיתוח מענה לאיום באמצעות שיפור יכולות הזיהוי, השיבוש והיירוט.
לקחים לתהליכי המודיעין: מיקוד אמ"ן בבירור המציאות ובגיבוש תמונת מודיעין, והגדרת ההתרעה כליבת עיסוקו. הגדרת תחומי אחריות מודיעיניים עם חפיפה ביניהם, ומיסוד מנגנוני עבודה משותפים בין אמ"ן, רמד"ן ולמד"ן.
בחינת תפקיד מודיעין האוגדה ויכולתו לגבש תמונת מצב שלמה, לצד סנכרון מודלי ההתרעה בכלל הזירות, שמירה על רציפות מודיעינית ועצמאות כל דרג במתן הערכה.
חיזוק המקצועיות המודיעינית וההבחנה בין מחקר אסטרטגי ארוך טווח למחקר טקטי קצר טווח, תוך עידוד ביקורתיות והטלת ספק. הטמעת שינויים בתרבות ביטחון המידע והקניית ידע וכלים לכלל הכוחות והדרגים.
בכנס חודד למפקדים כי צה"ל נדרש להיות ערוך למתקפת פתע רב-זירתית גם ללא התרעה, ולבסס את מוכנותו על יכולות האויב. במרכז הלקחים: הגנת היישובים וחתירה למגע, חיזוק עצמאות הכוחות וזמינות האש בגבולות, פעולה התקפית למניעת איומים ומיקוד המודיעין בבירור המציאות ובהתרעה. יישום הלקחים מחייב תרגול תרחישי קיצון, חלוקת אחריות ברורה ותרבות ארגונית אשר מעודדת ביקורתיות והטלת ספק.
זמיר אמר: "בחרתי לכנס היום את פורום המפקדים הבכיר של צה"ל, ערב יום הזיכרון הלאומי לאירועי ה-7 באוקטובר, כמסר. אנחנו בוחנים את סטטוס הטמעת הלקחים מתחקירי ה-7 באוקטובר מתוך הכרת גודל המחדל למול ההבנה שאסור לנו לשקוע בהם, אלא ללמוד, להפיק לקחים, להשתפר ולנוע קדימה. אירועי ה-7 באוקטובר ממשיכים ללוות אותנו, והחובה שלנו היא לוודא שהם לא יישנו.
היום מהווה את יריית הפתיחה לתהליך של לימוד ארוך והפקת לקחים. שנת 2027 תוגדר כשנת תחקור המלחמה כולה והפקת הלקחים ממנה - לקחים זירתיים ולקחים כלליים לצה"ל כולו. אנחנו נגביר את העיסוק בכך כדי לשפר את הכשירות של צה"ל ואת המוכנות שלו למלחמה.
אנחנו בונים את אסטרטגיית צה"ל כשתרחיש הייחוס שלנו הוא מוכנות למלחמה בהפתעה ובכלל זה סיכול איומים חמורים בהתהוותם - זהו המצפן האופרטיבי שלנו.
ב-7 באוקטובר צה"ל כשל כישלון חרוץ, אך צה"ל קם על רגליו והוכיח את עצמו כבעל רוח נחושה והביא לניצחון רב-זירתי היסטורי וחסר תקדים; וזאת בזכות גבורת הלוחמים והלוחמות, ההקרבה, מנהיגות המפקדים והשילוביות הבין-זרועית.
הסרנו איומים, אנחנו פועלים בכלל הזירות, מגנים מלפנים וממשיכים לרדוף את אויבינו בכל מקום. האמירה שלנו ברורה: מי שיאיים לפגוע בנו ובונה את היכולות לכך - נפעל מבעוד מועד ונכה בו מכה נחרצת.
אחד הלקחים הגדולים ביותר שלנו הוא הצורך להרחיב את שולי הביטחון. מדינת ישראל היא מדינה קטנה בגודלה הגאוגרפי וללא עומק קרקעי, הנמצאת תחת איומים רב-זירתיים. אנחנו צריכים לבנות את סד"כ צה"ל אל מול כלל האתגרים והאיומים. גודל צה"ל הוא העומק האסטרטגי שלנו. לפיכך עלינו להגדיל את צה"ל ולהתאימו למשימותיו המתרחבות.
היה לי חשוב להזמין לכאן את רנ"ג ו' - ו' היא דוגמה מובהקת לאומץ לב מחשבתי ולמקצועיות. בתרבות הארגונית שלנו אסור לאפשר שיח מרצה, עריצות מחשבתית או דיכוי של חשיבה ביקורתית. עלינו כמפקדים לוודא שאנו דורשים מאנשינו חופש הבעת דעה כמרכיב חיוני בתרבות המבצעית שלנו ובמסגרות שלנו.
צה"ל כולו מצוי במוכנות מתמדת. כולנו על המשמר. חובתנו למנוע הפתעה ולהיערך להפתעה. אנחנו מצויים בתקופה של מתיחות ודריכות וכל אחד בגזרתו צריך להיות דרוך ומוכן. אנחנו בונים את העתיד שלנו ונעים קדימה. הרבה הערכה לכם ולכלל יחידות צה"ל על העבודה הקשה. רק מעשינו ידברו".
בצה"ל ציינו כי הכנס הוא השלב הראשון ברצף תחקירים של המלחמה כולה, שיסוכמו בתקופה הקרובה. בין היתר צפויים להיבחן תחקירי מבצע "שאגת הארי", ובהמשך ייערך סיכום של כלל לקחי המלחמה.
התריעה לפני 7 באוקטובר - וקיבלה תעודת הערכה
הרמטכ"ל קשר בין המקרה לבין הצורך בשינוי התרבות הארגונית בצה"ל, ואמר: "היה לי חשוב להזמין לכאן את רנ"ג ו' - ו' היא דוגמה מובהקת לאומץ לב מחשבתי ולמקצועיות. בתרבות הארגונית שלנו אסור לאפשר שיח מרצה, עריצות מחשבתית או דיכוי של חשיבה ביקורתית. עלינו כמפקדים לוודא שאנו דורשים מאנשינו חופש הבעת דעה כמרכיב חיוני בתרבות המבצעית שלנו ובמסגרות שלנו".
בסיום דבריו הדגיש זמיר כי צה"ל נדרש להיערך גם לאפשרות של מלחמה בהפתעה ולהרחיב את סדר הכוחות שלו מול האיומים הרב-זירתיים. לדבריו, "אחד הלקחים הגדולים ביותר שלנו הוא הצורך להרחיב את שולי הביטחון. מדינת ישראל היא מדינה קטנה בגודלה הגאוגרפי וללא עומק קרקעי, הנמצאת תחת איומים רב-זירתיים. אנחנו צריכים לבנות את סד"כ צה"ל אל מול כלל האתגרים והאיומים. גודל צה"ל הוא העומק האסטרטגי שלנו. לפיכך עלינו להגדיל את צה"ל ולהתאימו למשימותיו המתרחבות".
התרעות פיקוד העורף