ראש המוסד לשעבר מעריך: "תתרחש פעולה צבאית ממוקדת נוספת באיראן"

"אני מעריך שבסופו של דבר תתרחש פעולה צבאית ממוקדת נוספת", אמר כהן. "איראן ממשיכה לקדם את יכולותיה, ייתכן שהיא משקמת מתקנים או משפצת אותם, ואנחנו צריכים לוודא שהיכולות האלה לא יישארו בידיה. בנוסף, האיראנים אינם מנהלים משא ומתן בתום לב. הנשיא טראמפ מתעקש על הסכם טוב ואינו מוכן להתפשר על הסכם רע".

בפסגה השתתפו כ-350 משקיעים, יזמים, מנהלים בכירים ופילנתרופים מישראל ומהעולם, בהם יותר מ-100 אורחים שהגיעו מלמעלה מ-15 מדינות. האירוע נערך תחת הכותרת "מעצבים יחד את העתיד" (Shaping Our Future Together), ועסק בעתיד הכלכלה הישראלית, בהשקעות, בחדשנות, בבינה מלאכותית ובהזדמנויות לשיתופי פעולה בינלאומיים.

לצד הנושאים הכלכליים, נדונו גם חיזוק הקשרים בין ישראל ליהדות התפוצות והאתגרים המשותפים לעם היהודי. בארגון תגלית מבקשים לנצל את רשת הקשרים הבינלאומית שנבנתה לאורך 26 שנות פעילותו כדי לקדם השקעות, שותפויות עסקיות ויוזמות שיתרמו למשק הישראלי ולדור הבא.

יוסי כהן: "אי אפשר להפיל את המשטר האיראני מבחוץ"

בהתייחסו לשיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארצות הברית, אמר כהן כי פעילות משותפת נגד איראן הייתה יעד מרכזי לאורך השנים.

"תמיד רצינו לראות את ישראל וארצות הברית פועלות יחד נגד איראן. לראות כוחות שלנו על הקרקע באיראן ואת הצבא האמריקני תוקף את יכולות הגרעין, הטילים הבליסטיים והמפעלים שלה, זה בדיוק סוג שיתוף הפעולה שאליו שאפנו", אמר. עם זאת, ראש המוסד לשעבר הסתייג מהאפשרות להפיל את המשטר האיראני באמצעות פעילות צבאית חיצונית בלבד.

"דבר אחד שמעולם לא הסכמתי איתו הוא שאפשר להפיל את המשטר האיראני מבחוץ. אני חושב שזה משהו שהאיראנים עצמם צריכים לעשות. אני יודע כמה זה קשה ומסוכן לצאת לרחובות ולהפגין נגד המשטר, אבל אני חושב שהמשטר נמצא היום במצב שונה".

כהן הוסיף כי התקיפות שבוצעו באיראן פגעו, לדבריו, בתשתיות צבאיות משמעותיות. "השמדנו מפעלים ומתקנים רבים באיראן ופגענו ביכולות הגרעין והטילים שלה", אמר. בהמשך התייחס כהן לעלייה באנטישמיות ברחבי העולם ולחשיבות ההגנה על הקהילות היהודיות. "למרבה הצער, האנטישמיות נמצאת בעלייה. אנחנו רואים את זה באוסטרליה, בבריטניה, בארצות הברית ובמקומות נוספים", אמר.

לדבריו, המוסד משקיע משאבים רבים בהבטחת ביטחונם של ישראלים ויהודים מחוץ לישראל, בין היתר באמצעות שיתוף פעולה עם רשויות ביטחון ומשטרה במדינות שונות.

"האחריות של המוסד היא לוודא שישראלים ויהודים בכל העולם יהיו בטוחים בכל מקום שבו הם נמצאים. חלק מהפעולות אנחנו מבצעים בעצמנו וחלק בשיתוף פעולה עם רשויות הביטחון והמשטרה המקומיות", הסביר.

כהן סיכם את דבריו בנושא בהדגשת חשיבות הקשר בין ישראל לקהילות היהודיות בעולם: "חשוב מאוד להבטיח את ביטחונן של הקהילות היהודיות מחוץ לישראל. ישראל זקוקה לתפוצות ולתמיכתן".

דנה עזריאלי: "פתחנו את הקניונים יומיים בלבד לאחר פרוץ המלחמה"

גם דנה עזריאלי, מנכ"לית קבוצת עזריאלי ויו"ר קרן עזריאלי ישראל, השתתפה בפסגה והתייחסה לאחריות של המגזר העסקי בתקופות משבר.

"אחת ההחלטות העסקיות הקשות והציוניות ביותר שקיבלנו הייתה לפתוח את הקניונים יומיים בלבד לאחר פרוץ המלחמה", סיפרה. "המשק היה משותק, אנשים הסתגרו בבתים, אבל היה לנו חשוב ליצור תחושה של שגרה ולאפשר לאנשים מקום לצאת אליו".

לדבריה, ההחלטה התקבלה למרות העלויות הכלכליות הכרוכות בהפעלת המרכזים המסחריים בתקופה שבה חלק מהחנויות עדיין לא שבו לפעילות מלאה.

"פתחנו את הקניונים גם כשחלק מהחנויות פעלו באופן חלקי בלבד, ונשאנו בעלויות האבטחה, הניקיון והחשמל. זו הייתה החלטה שעלתה לנו כסף, אבל היא הייתה הדבר הנכון לעשות".

עזריאלי התייחסה גם לפעילות הפילנתרופית של הקבוצה והדגישה את החשיבות של יצירת השפעה חברתית ארוכת טווח. כדוגמה לכך הציגה את התרומה בסך 50 מיליון דולר לבית הספר לרפואה בצפון, שנועדה לסייע בהתמודדות עם המחסור ברופאים באזור.

"כשמקבלים החלטה עסקית או פילנתרופית, חשוב לבחון כיצד היא משפיעה על הקהילה הרחבה, על מקומות העבודה שהיא יכולה ליצור ועל הערך שהיא מביאה לאורך זמן", אמרה.

לדבריה, אחד המרכיבים החשובים ביותר בהצלחת מיזמים עסקיים וחברתיים הוא בחירת השותפים הנכונים: "הדבר החשוב ביותר בכל פעילות הוא למצוא שותפים שאפשר לסמוך עליהם, וכך להגדיל את ההשפעה של העשייה שלנו".

סר רונלד כהן: "ישראל לא הייתה הופכת לאומת הסטארט-אפ אלמלא החינוך"

סר רונלד כהן, איש עסקים, משקיע ופילנתרופ, התמקד בדבריו בקשר שבין השקעות, יצירת מקומות עבודה והשפעה חברתית.

"לאורך הקריירה שלי האמנתי שלצד יצירת רווחים, לעסקים ולהשקעות יש אחריות לייצר מקומות עבודה", אמר. לדבריו, כבר עם הקמת קרן ההשקעות שלו ביקש לשלב בין רווחיות לבין תרומה לתעסוקה בבריטניה, ובהמשך התפתח באופן טבעי לעיסוק בהשקעות אימפקט.

כהן קרא לשנות את האופן שבו נבחנת פעילות פילנתרופית, ולהעניק משקל גדול יותר למדידה של התוצאות החברתיות שהתרומות משיגות בפועל.

"כיום אני מאמין שעלינו לשנות את הדרך שבה אנחנו ניגשים לפילנתרופיה ולהתחיל למדוד את התוצאות שאנחנו משיגים באמצעות התרומות שלנו", הסביר.

לדבריו, תחום החינוך הוא אחד המקומות שבהם נדרש השינוי המשמעותי ביותר. "ישראל לא הייתה הופכת לאומת הסטארט-אפ אלמלא החינוך, ולכן עלינו להשקיע בהשגת תוצאות מדידות בתחום".

---

כהן קרא לקרנות ולפילנתרופים להפנות חלק ממשאביהם להשקעות בעלות תועלת חברתית, ולהשתמש מחדש בכספים החוזרים מהן לצורך הרחבת הפעילות.

"אם לא נשלב השקעות לצד הפילנתרופיה, לא נוכל להשיג את ההשפעה הדרושה בקצב שבו אנחנו זקוקים לה", הדגיש.

מנכ"ל תגלית: "הגעת המשקיעים היא הבעת אמון בישראל"

גידי מרק, מנכ"ל ארגון תגלית, התייחס לחשיבות קיום הפסגה דווקא בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים.

"דווקא בתקופה שבה ישראל ניצבת בפני החלטות משמעותיות לגבי עתידה, הגעתם של משקיעים, יזמים ומנהלים בכירים מרחבי העולם היא הבעת אמון בישראל ובפוטנציאל שלה", אמר.

לדבריו, הפסגה היא חלק ממאמץ רחב יותר לתרגם את הקשרים שנוצרו לאורך שנות פעילות הארגון לשותפויות כלכליות וליוזמות בעלות השפעה ממשית.

"במשך 26 שנים תגלית בנתה רשת בינלאומית של קשרים ושותפים המחויבים לישראל. כעת אנחנו מביאים את הרשת הזו לכאן כדי להפוך קשרים שנבנו לאורך שנים להזדמנויות עסקיות, להשקעות וליוזמות משותפות", הסביר.

מרק הדגיש כי לצד ההחלטות המתקבלות בזירה המדינית והפוליטית, לעולם העסקים וליהדות התפוצות תפקיד מרכזי בעיצוב עתידה של ישראל.

"העתיד של ישראל לא נקבע רק בזירה הפוליטית, אלא גם ביכולת שלנו לייצר צמיחה, לחזק את הקשרים עם העולם ועם יהדות התפוצות ולהשקיע בדור הבא", סיכם.