ראשית, עדיין לא ברור מה בדיוק סוכם בין שני הג'נטלמנים, טראמפ ונתניהו. גם לא ברור אם עיתוי ההצהרה של טראמפ נועד לשרת את צרכיו הפוליטיים לקראת הבחירות בארצות הברית. במשרד האוצר בישראל נערכו לתרחיש של הפסקת הסיוע.
ועדת נגל קבעה את הקווים המנחים לבניין הכוח של צה"ל בשנים הקרובות. על הפרק עומדים כמה אתגרים מרכזיים: המלחמה מול איראן, הגנת הגבולות, ההתמודדות מול הציר הסוני בדגש על טורקיה, שמירה על העליונות הטכנולוגית של ישראל מול כלל מדינות המזרח התיכון ואירופה, וכן השליטה במרחב החלל. עוד קבעה ועדת נגל, כאחד הלקחים המרכזיים ממלחמת "חרבות ברזל", כי ישראל חייבת לפתח באופן מיידי עצמאות בתחום החימושים.
אסור להתבלבל: ישראל עדיין תידרש לרכוש פלטפורמות צבאיות רבות מארצות הברית, אבל התשלום עבורן יתבצע בשקלים או באמצעות עסקאות חליפין. במקביל, ישראל תהפוך לגורם תחרותי מול חברות הענק האמריקאיות.
לישראל יש יתרון אחד משמעותי מול האמריקאים, והוא צה"ל. הצבא נדרש בתדירות גבוהה להציג בשדה הקרב את הפיתוחים הטכנולוגיים, ובכך הוא מקדם מכירות הן לתעשייה הביטחונית האמריקאית והן לתעשייה הביטחונית הישראלית. כך, למשל, במקרה של מטוס ה־F-35, שביצע פעולות מבצעיות ראשונות בשירות חיל האוויר הישראלי, וכך גם במערכות טילי החץ וכיפת ברזל, ובמערכות נוספות.
על בסיס מסקנות ועדת נגל, ומתוך הבנה כי מצב המלחמה בכלל החזיתות אינו צפוי להשתנות באופן דרמטי בשנים הקרובות, נקבעו שני מהלכים מרכזיים. במסגרת המהלך הראשון, הוקצו 350 מיליארד שקל על פני עשור לבניין הכוח של צה"ל. תוכנית הרכש כוללת טייסות של מטוסי F-15EX ו-F-35, רכישת שמונה מטוסי תדלוק, טייסת מלאה של מסוקי פרא ושלוש טייסות של מסוקי אפאצ'י.
בנוסף, התוכנית כוללת רכישת ספינות מלחמה עבור חיל הים, רכישת צוללות, הקמת חטיבות שריון נוספות, הקמת שני גדודי הנדסה קרבית נוספים והגדלת חיל הרגלים בסדר גודל של חטיבה נוספת. הגדודים החדשים יחולקו בין החטיבות הקיימות, במטרה לחסוך בהקמת מפקדה נוספת. עוד הוחלט על הקצאת משאבים נרחבים להשגת עליונות בחלל, לשימור העליונות הטכנולוגית ולהשקעה מיוחדת ביכולות האיסוף ובהיערכות המבצעית מול הציר הסוני המתפתח.
המקורות למימון תוכנית ההצטיידות מגיעים מכמה אפיקים: התייעלות במערכת הביטחון בהיקף של 100 מיליארד שקל, הנפקת התעשייה האווירית בבורסה, והגדלת יכולות היצוא והשיווק של התעשיות הביטחוניות לשווקים בעולם. בישראל מעריכים כי חלק מההוצאה יחזור לקופת המדינה באמצעות הכנסות ממיסים, וכן בשל העובדה שחלק מהעסקאות יתבצעו בתוך המשק הישראלי. במילים אחרות, מדובר בכסף שעובר מכיס לכיס בתוך המשק.
התרעות פיקוד העורף