במאמר שפרסם החוקר פונסארה אמרסינגה במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, הוא חושף את עומק הקשרים הביטחוניים בין ישראל לסרי לנקה, שנמשכים כבר עשרות שנים למרות המחלוקות המדיניות. שיתוף הפעולה התרחב במיוחד בשנות ה-80, כאשר סרי לנקה נזקקה לסיוע צבאי במאבקה בארגון הנמרים הטמיליים, וישראל הפכה לאחת מספקיות הנשק המשמעותיות שלה.
אנשי שב"כ הגיעו לסרי לנקה - והחשד סביב הפיגוע במלון
שיתוף הפעולה לא הסתכם באספקת נשק. לפי המאמר, ישראל מילאה תפקיד משמעותי בבניית יכולותיהם של כוחות הביטחון של סרי לנקה, שהיו באותה עת בעלי ניסיון מבצעי מוגבל. אחד המהלכים הבולטים התרחש בשנת 1984, כאשר יועצים משירות הביטחון הכללי הישראלי הגיעו לקולומבו כדי לסייע בהכשרת המחזור הראשון של אנשי כוח המשימה המיוחד (STF), יחידת ביטחון שהוקמה בתחילת שנות ה-80.
אמרסינגה מציין כי לאורך השנים נפוצו השערות שלפיהן הפיגוע שביצע ארגון הנמרים הטמיליים במלון אוברוי בקולומבו באותה שנה נועד, לפחות בחלקו, לפגוע באנשי שב"כ שלפי הדיווחים שהו בעיר לצורך הדרכה וייעוץ לכוחות המקומיים. עם זאת, מדובר בהשערה המובאת במאמר, ולא בקביעה שהוכחה.
במהלך שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 התרחבו עסקאות הנשק בין המדינות. ספינות הדבורה הישראליות הפכו, לפי הניתוח, לאחד האמצעים היעילים של חיל הים של סרי לנקה במאבקו בפעילות הימית של הנמרים הטמיליים. בהמשך רכשה סרי לנקה מישראל שתי ספינות תקיפה מדגם סער 4 בשנת 2001, וצי ספינות הסיור המהירות שלה התבסס במידה רבה על ספינות מדגם שלדג, שתוכננו במספנות ישראל. בהמשך אף החלה המדינה לייצר ספינות תקיפה מהירות מסדרת קולומבו, בהשראת התכנון הישראלי.
מטוסי הכפיר הישראליים הפכו לנכס מרכזי
הקשרים הביטחוניים התרחבו גם לתחום האווירי. בשנת 1995 רכשה סרי לנקה שבעה מטוסי קרב מדגם כפיר מתוצרת ישראל, ובשנת 2000 רכשה שמונה מטוסים נוספים. לפי הנתונים המובאים במאמר, מטוסי הכפיר מילאו תפקיד משמעותי במבצעים הצבאיים במהלך מלחמת האזרחים. אחת מטייסות הכפיר צברה למעלה מ-2,800 שעות טיסה מבצעיות והטילה יותר מ-3,500 טונות של חימוש.
שגריר סרי לנקה בישראל אישר בעבר כי טייסים ממדינתו עברו הכשרה בישראל, ואילו דובר שגרירות סרי לנקה בוושינגטון ציין כי גם טייסים ישראלים הטיסו את המטוסים. על אף ההיקף הנרחב של שיתוף הפעולה הביטחוני, סרי לנקה המשיכה לנקוט מדיניות דיפלומטית מורכבת כלפי ישראל. לפי אמרסינגה, מדיניות זו נבעה בין היתר מהרכב האוכלוסייה במדינה, הכוללת מיעוט מוסלמי משמעותי, ומהקשרים ההיסטוריים שלה עם מדינות ערב.
על אף ההיקף הנרחב של שיתוף הפעולה הביטחוני, סרי לנקה המשיכה לנקוט מדיניות דיפלומטית מורכבת כלפי ישראל. לפי אמרסינגה, מדיניות זו נבעה בין היתר מהרכב האוכלוסייה במדינה, הכוללת מיעוט מוסלמי משמעותי, ומהקשרים ההיסטוריים שלה עם מדינות ערב.
עסקאות במיליוני דולרים – וגם טענות לשחיתות
עם זאת, רכש הנשק של סרי לנקה מישראל נותר קשור למערכת הביטחון הישראלית ולפיקוח משרד הביטחון.
החשש הישראלי: הנשק יגיע לאיראן
לאחר סיום מלחמת האזרחים השתפרו היחסים הביטחוניים בין המדינות בהדרגה. שיתוף הפעולה התרחב גם לתחומי הסייבר, ובשנת 2021 נחתמה עסקה משמעותית בין סרי לנקה לתעשייה האווירית לישראל. לפי מאמרו של אמרסינגה, בשנת 2026 נרשמה התפתחות נוספת במסגרת תוכנית לשדרוג מטוסי הכפיר של חיל האוויר של סרי לנקה בידי התעשייה האווירית, בהיקף של כ-50 מיליון דולר.
למרות העמדות הפרו־פלסטיניות של סרי לנקה והמשברים ביחסים הדיפלומטיים עם ישראל, הקשרים הביטחוניים בין המדינות נמשכו לאורך השנים. גם בתקופות של מתיחות מדינית המשיכה קולומבו להסתמך על נשק וטכנולוגיות צבאיות מישראל, ושיתוף הפעולה הביטחוני נותר מרכיב מרכזי ביחסים ביניהן.
התרעות פיקוד העורף