כזכור, החשוד העיקרי, יחיא חג' חאמד, שיחזר בחקירתו את הרצח בקור רוח וסיכם: "אני לא מתחרט". לדבריו, הצורך לבצע פיגוע עלה בו בעקבות רצח בני משפחת דוואבשה, כשאמר לחבריו, "עלינו לעשות מעשה כדי לנקום את אותו פיגוע" והסביר כי "המטרה הייתה רצח ישראלים כדי לנקום". לצורך כך הוא משך כספים מחשבונו האישי כדי לרכוש נשק. בחקירתו חאמד קשר עצמו למספר אירועי ירי נוספים לעבר רכבים ישראליים, שבהם לא היו נפגעים, עד לאותו לילה, שבו ירה למוות בבני הזוג הנקין מטווח אפס, "כדי להיות בטוח שאני רצחתי אותם".
"ראינו רכב ישראלי בצבע לבן", סיפר חאמד על אירועי ליל האחד באוקטובר. "ביקשתי מסמיר לעקוף את הרכב ובעת שהיה במקביל אני יריתי מנשק ה-m16. יריתי כ-10 או 15 כדורים ירי אוטומטי לכיוון הרכב הישראלי. באותו רגע הרכב הישראלי נעצר וגם אנחנו נעצרנו". חאמד הוסיף ושיחזר כיצד ירה באיתם הנקין: "הלכתי אל האישה שישבה בסמוך לנהג. באותו רגע האישה ישבה ללא פגע. אך ראיתי באותו רגע שנהג הרכב הישראלי החל בעימות עם כרם. אני יריתי מספר כדורים לעברו. אני לא זוכר כמה כדורים יריתי לעבר האיש, שנהרג במקום. תוך כדי הירי פגעתי בכרם, בכדור שפגע בכף יד שמאל שלו".
חאמד המשיך וסיפר כיצד ירה בנעמה הנקין, לאחר שלא נפצעה מהירי הראשוני לעבר הרכב. "הותקפתי על ידי האישה, שגם יריתי מספר כדורים לעברה והרגתי אותה במקום. בעת שיריתי לכיוון האישה ראיתי בתוך הרכב שלושה או ארבעה ילדים. אך אני לא יריתי לכיוון שלהם". בהמשך תיאר חאמד כיצד החוליה נכנסה לרכבה ונסעה מהמקום, כדי לטפל בחברם הפצוע. בחקירה אחרת שלו, הסביר חאמד מדוע לדבריו לא רצח את הילדים: "דת האסלאם אוסרת על כך, כלומר רצח ילדים. האופי שלי לא מאפשר לי להרוג תינוק או לפגוע". על רצח הוריהם, חאמד אינו הביע כל חרטה. את עדותו על ליל הרצח הוא סיים במילים: "אני לא מתחרט וגם איני מצטער על רצח האנשים, כי בעיניי האנשים שרצחתי אותם אינם אנשים חפים מפשע".
התרעות פיקוד העורף