לקראת פרסום גזר הדין של סמל אלאור אזריה הצפוי להינתן על ידי בית המשפט הצבאי מחר, הצהירו כבר בצוות ההגנה כי יגישו ערעור. מצד שני, פוליטיקאים רבים דרשו כי לאחר גזר הדין תינתן לחייל חנינה. אלא שאופציית החנינה, כמו גם המתקת העונש על ידי המפקד הצבאי, הם שני תהליכים הדורשים מספר תנאים.

אל"מ (מיל') לירון ליבמן, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בתכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה על שם אמנון ליפקין שחק, שכיהן בין השנים 2005-2008 כתובע הצבאי הראשי, מסביר בסקירה משפטית מהם התרחישים והכללים למתן חנינה או המתקת עונש:

בנושא הקלת העונש - הגורם המוסמך לאשר בקשה להקלה בעונש הוא ראש המחוז השיפוטי, קצין בדרגת אלוף, רק לאחר שגזר הדין הפך סופי ("חלוט"). כך שאם יוגש ערעור, אופציה זו לא תהיה רלוונטית עד לסיום הדיון בו. כמו כן, במקרה שפסק הדין הסופי ינתן על ידי בית המשפט לערעורים, הגורם המוסמך להקל בעונש הוא רק הרמטכ"ל. בנוסף, פסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים נתון לסמכות ערעור נגדית בבית המשפט העליון. בהתאם, אם ערעור שכזה מגיע לבית המשפט העליון ומתקבל לדיון, אין לרמטכ"ל סמכות להמתיק את העונש.

בהקשר לחנינה מהנשיא המדינה- לעומת הקלת עונש על ידי המפקד הצבאי, לנשיא הסמכות החוקית להעניק חנינה לכל עבריין מורשע, גם טרם סיום ההליכים המשפטיים. אלא, שהמדיניות לאורך השנים של נשיאי המדינה היא לא לדון בבקשות חנינה בטרם מוצה ההליך המשפטי ובמקרה של חיילי צה"ל, בטרם מוצתה האפשרות לבקש הקלה בעונש לפי חוק השיפוט הצבאי.

עם זאת, הנוהל לדיון בבקשת חנינה מחייב שהבקשה תוגש על ידי הנידון עצמו או על ידי בא כוחו בהסכמתו ועל דעתו. בקשה זו אינה יכולה להיות מוגשת על ידי חברי כנסת או כל אדם שלא הוסמך לכך. יודגש כי בנושא חנינה לחיילים, כל הפניות מועברות ללשכת שר הביטחון לצורך קבלת חוות דעתו ובתוך כך, גם לעיונו ומתן חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי, ראש אגף כוח אדם והרמטכ"ל. הערותיהם של גורמים אלו, מועברת לנשיא לעיון טרם החלטתו.

חנינה או המתקת עונש: אלו האופציות העומדות בפני אלאור אזריה

רגע לפני גזר הדין של החייל היורה, אל"מ (מיל') לירון ליבמן, לשעבר התובע הצבאי הראשי, מסביר את התנאים הדרושים למתן חנינה או הקלה בעונשו