“כל פעילות שחיזבאללה מבצע, מירי רקטות, דרך חדירה לפוליטיקה בלבנון, כניסה ללוחמה בסוריה, מגיעה מהוראה איראנית", סגל מבהיר. “ההסבר של חיזבאללה היה שלא האיראנים ביקשו מהם להצטרף ללחימה בסוריה אלא שהם התערבו מרצונם, כדי שדאע"ש לא ישים רגל בלבנון. למעשה האיראנים אמרו להם: ‘עזרו לנו לשמור על שלטון אסד, זהו אינטרס שחשוב לנו'. נהרגו שם מאות אנשי חיזבאללה ועשרות אנשי משמרות המהפכה, בעיקר בהגנה על קבר א–סיידה זיינב, אחד האתרים המקודשים לשיעים".
בעלת הברית הגדולה של איראן, כידוע, היא רוסיה, שמשמשת כמתווכת בינה ובין העולם. “גם שם האינטרס הוא בעיקר כלכלי, של נפט ומכירת אמל"ח", סגל משוכנע. “למשל טילי S-300. שלא נתבלבל, הרוסים לא עובדים בשבילנו, אבל יש להם תפקיד מרכזי. לכן מה שישראל עושה כיום בסוריה זה הכל מבלי להרגיז את הדוב. לא פוגעים במטרות שקשורות למשטר הסורי עצמו ולא באינטרסים הרוסיים בסוריה, כמו בסיס הצי בטרטוס, או בסיס חיל האוויר בחמיימים. כך נמנעת אי־נעימות בין ישראל לרוסיה. צריך לזכור שהרוסים משמשים כחיץ בינינו לבין איראן וכל עוד אנחנו מצליחים ללכת על הקו העדין של שמירת האינטרס ולא לחרב יותר מדי, אז הכל בסדר. לעומתנו, מאמצה העיקרי של איראן הוא לבסס נוכחות לאורך זמן בתוך סוריה, ובעיקר להציב חזית קדמית מול ישראל. סוריה הרי היא כבר לא מדינה. אסד אולי ישתלט בעתיד על המצב בארצו, אבל הוא יישאר משרתם של שני אדונים, פוטין ועלי חמנאי".
“בשיעור הראשון עם איתמר רבינוביץ' שהרצה כשלמדתי לתואר ראשון, הוא אמר: ‘אתם יכולים ללמוד הכל על האזור, אבל ביום שתסיימו הוא יכול ברגע להשתנות. זה האזור הכי בלתי צפוי שקיים'. זה נכון, אתה לא יודע מה יקרה. באביב הערבי גבולות סייקס–פיקו פחות או יותר נמחקו. אנחנו נמצאים בעין הסערה ומתקשים להרגיש את השינויים הדרמטיים. אתה בתוך העין וכיף לך, אין כלום, אבל מדובר במגה–שינוי, מי ישלוט במזרח התיכון? איזו מעצמה?".
במהלך השנים הארוכות שהשקיע מול היריב האיראני, סגל למד להכיר וגם להעריך את יכולותיו. “אני מאמין שבשביל שיהיה שם שינוי צריך שילוב של העם עצמו עם תמיכה לא גדולה מדי מבחוץ", הוא מספק את המתכון. “זה עם מאוד יצירתי ומשכיל. הם זוכים בלא מעט מקומות ראשונים בתחרויות עולמיות ברובוטיקה ומתמטיקה. בפרסומים אקדמיים הם בין הטובים. זו ארץ עשירה בהיסטוריה, כלכלה, רק חבל שנפלה בציפורניהם של האייתוללות. אם יהיה מספיק לחץ חיצוני שייתן עידוד ללחץ פנימי, יש סיכוי ששעון השינוי יתקתק הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. הייתה לי הזכות להכיר את אורי לוברני ז"ל, והוא תמיד דיבר על כך שהמשטר באיראן ישתנה. לצערי הוא לא זכה לכך". אולי קטסטרופה תשנה שם את המגמה. "אתה יודע איך מכבים באר נפט? בפיצוץ חזק".
התרעות פיקוד העורף