"יש כאן בעיה ענקית. במידה ויורידו את אונר"א האם יש מישהו שיכול להחליף אותה? זו בעיה ארגונית אך העיקרון שיעצור את המשך הפליטות הוא חשוב מאוד. זכות השיבה אינה דבר מגוחך, מדובר בשבטים שרוצים לחזור לאדמותיהם בדומה ליהודים שרצו לשוב לארצם במשך אלפיים שנה".
מוריס אמר לאראל סג"ל ורועי עידן כי "ניסו לקעקע את האמיתות של הימצאות הפלסטינים במדינת ישראל. זה נכון שהיו גלי הגירה ממצרים שהגיעו לארץ ישראל במאות האחרונות אך גם הייתה כאן אוכלוסיה קבועה ודי גדולה שהיא הבסיס המרכזי של הפלסטינים היום".
הוא תיקן אותם והשיב כי אינו יודע עד כמה זה נכון. "אכן תושבים מעבר לירדן באו עונתית לעבוד את האדמה ולהרוויח כסף במשך מאות שנים והיו גם גלי הגירה אך רוב האוכלוסייה הערבית הארץ-ישראלית צמחה מציבור שגר כאן במשך מאות שנים ולא מגלים עונתיים", הסביר החוקר, "ההגדרה של אונר"א נוצרה בעקבות רצון הערבים להרחיב את כמות הפליטים כמה שיותר ולכך לקבל גם סכומי כסף גדולים יותר".
לדבריו, זה עניין של פוליטיקה ולא של היגיון. "זה גם עניין של הגדרה, האם אדם שסבא שלו גר כאן לפני מאה שנה משמעו שהוא פלסטיני? ואם הוא גר כאן לפני מאתיים שנה?", תהה, "אין עובדות או חומר תיעודי מספיק טוב כדי להבהיר את הנושא. רוב ההיסטוריונים מקבלים את הגרעין המרכזי של האוכלוסייה הפלסטינית של 48 שנובע מאלו שגרו כאן לפני מאות שנים".
סג"ל סבר: "חלק מבעיית הפליטות והבעיה הישראלית-פלסטינית היא שהאומה הפלסטינית נוצרה בעקבות שיבת ציון כריאקציה ותגובת נגד". עידן הוסיף: "עוד סיבה לכך היא פעילות המעצמות לעודד את הלאומיות".
החוקר תיקן בשנית. "הן לא עודדו לאומיות פלסטינית נפרדת. היא עודדה במידה מסוימת לאומיות ערבית כלשהי", הסביר.
סג"ל: "אתה מגדיר את עצמך כאיש שמאל אך הרבה אנשי שמאל מדברים באופן גלוי על האופציה של מדינה אחת. אני לא יודע איך זה יקרה כאן בישראל. לתפיסתך איך אתה רואה את ההסדר לשתי המדינות?"
מוריס: "הסיכוי הולך ופוחת כי הפלסטינים מעולם לא קיבלו את הרעיון של שתי מדינות לשני עמים. חמאס ופתח ממשיכים לדחות את הרעיון הזה ורוצים את כל פלסטין. גם המדיניות הישראלית של פיתוח ההתנחלויות ובחירה בממשלה ימנית מרחיקה את האופציה של שתי מדינות. להערכתי גם מדינה אחת לא תהיה ראויה כאן כי היא בסוף תהיה מדינת אפרטהייד. במילים אחרות - אינני אופטימי".
התרעות פיקוד העורף