בימים אלה המשימה מאוד ברורה: לא להשאיר שום משפחה, זקן או זקנה ונזקקים אחרים בלי מזון ומוצרי היגיינה בשמונת ימי החג. המשימה אינה שגרתית, אבל בצבא ביצעו מהר את ההתאמות הנדרשות משדה הקרב, ולכל מחוז של פיקוד העורף הוצמד גדוד לוגיסטי. את מה שמתכננים לשדה הקרב מבחינה לוגיסטית, במסגרת התוכניות האופרטיביות למלחמה, מתרגמים עכשיו למבצע ולשפה אזרחית. כאן, בבני ברק, הפקודה “קדימה להסתער" מקבלת משמעות אחרת לחלוטין.
“אנחנו במקום שלא זר לנו, לאט"ל בפרט ולצה"ל בכלל יש יכולות לבוא ולהיכנס למבצע כזה בממשק הדוק ורחב עם אזרחים וחברות אזרחיות", אומר האלוף תורג'מן, בשעה שאנחנו מבקרים יחד איתו במרכז לוגיסטי של רשת המרכולים "מחסני השוק" בכניסה למושב תימורים, הסמוך לקריית גת. בדומה לספקי מזון גדולים נוספים במשק, הרשת זכתה אף היא במכרז משרד הביטחון לספק עשרות אלפי חבילות מזון ומארזים לחג.
גם קצין ותיק כמו תורג'מן מתרגש כשהוא מספר לנו על התגובות שהוא שומע מהחיילים, מהקצינים והנגדים לאחר שהם חוזרים מחלוקת החבילות בבתים: “לפעמים המחלקים עולים עם החבילות עשר קומות ברגל, ועושים את זה בחיוך. אנחנו גאים מאוד במשימה הזו, אנחנו מסתערים עליה, בקטע טוב. אנחנו עם שמאוד אוהב לחבק ולגעת ולהתקרב, אבל אנחנו עושים את זה בניהול מושכל".
גם המרכז הלוגיסטי אדיר הממדים של חברת "ביכורי השדה", ספקית הירקות והפירות הגדולה של צה"ל, הפך ערב החג למעין פס ייצור לאריזת חבילות, ובו עובדים עשרות רבות של טירונים, חיילות וחיילים, שרק לפני כשבועיים התגייסו לצבא. החבר'ה האלה עושים טירונות כלל־צה"לית. כשתורג'מן מדבר עם הטירונים, שכידוע ממש בקושי מכירים את הצבא, הם שואלים אותו במה הוא אלוף, והוא עונה להם בהומור כי הוא אלוף בריצה. אבל גם עם הבנה מוגבלת לגבי השירות הצבאי שעוד מצפה להם, אותם טירונים אומרים לתורג'מן כי הם מבינים שהם כרגע משרתים בטירונות של פעם בחיים.
“לתפיסתי, אני מתפקד כעת כחברת הלוגיסטיקה הלאומית של מדינת ישראל במשבר, ממש מר לוגיסטיקה", אומר תורג'מן. “בחיים לא חשבתי שאגיד את המשפט הזה". אני לא מונופול, הוא עונה לשאלתי, כי ללא הגורמים האזרחיים והספקים, אי אפשר היה לספק את המענה השלם לאזרחים.
האלוף תורג'מן לא גדל במערכים הלוגיסטיים של הצבא: עד כניסתו לתפקיד ראש אט"ל, את מרבית שירותו עשה בשטח. הוא התגייס לחיל השריון ב־1988, שם ביצע את רוב תפקידיו עד למפקד חטיבה 401 לאחר מלחמת לבנון השנייה. גם באגף המבצעים בצה"ל כיהן תורג'מן בתפקידים בכירים ביותר, ובדרך הוא אף שימש מזכיר צבאי לשר הביטחון אהוד ברק. כך שאת העולם הפוליטי הוא גם מכיר היטב, ומצליח גם בראיון הזה להתחמק באלגנטיות משאלות הנוגעות לניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית, והאם נכון להעביר את האחריות למשרד הביטחון.
עם כל הכבוד למשימה החשובה שהוצבה בפני צה"ל ערב הפסח, האלוף תורג'מן מבין היטב כי זו משימה קטנה לעומת האתגרים והמשימות שעוד צפויים לצה"ל בעורף האזרחי והצבאי בשנה הקרובה. בצבא כבר נושאים עיניים לעבר הפרק הבא של החיים עם קורונה ומבינים היטב כי גם לאחר שיא המשבר הנוכחי הרבה דברים ישתנו כאן. לא במקרה מכנה זאת הרמטכ"ל אביב כוכבי, זירת לחימה נוספת. בצבא נערכים למשימות שונות במסגרת זירת הקורונה ואפילו לאפשרות של גל שני להתפרצות הנגיף בארץ ובעולם בשנה הבאה, או אולי מוקדם יותר, לאור סימני השאלה הרבים.
בצה"ל רוצים לסייע לעורף האזרחי בצורה משמעותית, כפי שהם יודעים לעשות, אולם בכירי הצבא יודעים כי לעתים הגבול בין סיוע לבין פיתוח תלות של המשרדים הממשלתיים האחרים בצבא יכול להיות דק ועדין עד מאוד. ומנגד, אין רצון מצד הצבא להפוך להיות הגוף שמנהל את האירוע ברמה הלאומית. חלק מהציבור הישראלי חושש מהמצב הבעייתי הנוכחי, שבו הפיקוד והשליטה על האירוע, כמו גם חלוקת הסמכויות והמשימות, עדיין אינם ברורים מספיק. כעת ברור לכולם כי לצד החלטות נכונות שהתקבלו בישראל והקדימו רבות ממדינות העולם בניהול מצב החירום, יהיה מקום להפקת לקחים חשובים ולחשיבה גם להמשך.
בנושא של מתן סמכויות אכיפה לצבא, תורג'מן סבור, כמו בכירי הצבא, כי צריך לעשות כל מאמץ כדי להרחיק זאת מהצבא. “אנחנו רוצים ליצור מצב שבכל חזית מול האזרחים, כחול יהיה תמיד לפני ירוק", הוא מסביר. “זה חשוב לנו להמשך. הסמכות של השוטר, הגיל והניסיון שלו, הם שעושים את ההבדל וצריך לשמור את זה כך. מצב שבו המדינה מגדירה מצב מיוחד בעורף המעניק לצה"ל סמכויות אכיפה כמו במלחמה, נראה בשלב הזה רחוק. אני מאוד לא רוצה שנגיע לשם. עד היום, מדינת ישראל למדה מהעולם, הקדימה את המהלכים ועשתה צעדים מאוד קשים במגבלות על האזרחים, כחלק מהמאבק בקורונה".
כאמור, בצה"ל מבינים היטב כי גם אם תהיה הקלה מסוימת כבר לאחר הפסח והמשק הישראלי ייפתח בהדרגה לעבר חזרה לשגרה חלקית לצד הקורונה שתמשיך ללוות אותנו, צה"ל ימשיך להידרש להיות רתום למשימות לאומיות חשובות. עד הפעלת אוגדה 98 השתדלו בצבא להשתמש בעיקר בתומכי לחימה ובחיילים מהאימון המתקדם בבסיסי הטירונים לטובת משימות של אכיפת סדר בפיקוד המשטרה. מדרגת ההפעלה הבאה, אם תורחב, כבר נוגעת לפגיעה אפשרית גם באימוני הצבא מפני שיהיה צורך ביותר חיילים – גם כך משך האימונים התקצר בגלל ההחלטה לבטל את התעסוקה המבצעית של אנשי המילואים וגם זה ילווה את הצבא בשנה הקרובה.
“צה"ל ממשיך להתאמן ואנחנו נשמר את זה במסגרת המגבלות במידה שנידרש לרדת במספר החיילים שעוסקים בפעילות מבצעית", אומר תורג'מן. “גם מדרגה כזו יכולה להיות. יש מדרגות תכנון כאלה, אבל זה באמת רק במצב יוצא דופן, כשהמצב במדינה קשה, ובהתאמה גם מדינות האזור. יש לנו כרגע מספיק כוחות לביצוע המשימות".
בתחום הרפואי, צה"ל נערך להרחבת הסיוע שלו למערכת הבריאות. אחת האפשרויות המובילות היא “התוכניות להקמת בית חולים שדה לטיפול באזרחים חולי קורונה ולהפעלתו, בהתאם להחלטת הדרג המדיני", כפי שנחשף ב"מעריב" בשישי האחרון. בצבא, כך נראה, מעוניינים שתתקבל על כך החלטה כבר עכשיו. “אני מאוד מקווה שנידרש לפתיחת בית חולים צבאי לטיפול בקורונה", אומר האלוף תורג'מן. “אנחנו מסוגלים להקים אותו מאפס עד לתפקוד מלא תוך שבועיים עד חודש מרגע ההחלטה של הדרג המדיני לצאת לדרך".
תורג'מן מסביר כי לטובת הקמת בית החולים, צה"ל ימשוך למעשה רופאים ופרמדיקים מהיחידות המבצעיות – לפחות 100 רופאים, ועד מספר דומה של פרמדיקים. בית החולים יהיה מסוגל לטפל בחולי קורונה במצב קל עד בינוני, ואילו החולים במצב קשה יועברו לבית חולים אזרחי גדול שאליו יוצמד המתקן הצבאי. באופן עצמאי, עם תגבור של אחיות, צה"ל יכול לספק כ־300 מיטות לחולי קורונה, ועם סיוע ברופאים נוספים, בית החולים הצבאי יכול לספק מענה לכ־450 חולי קורונה, ובכך להוריד במעט את הלחץ על בתי החולים האזרחיים.
תורג'מן מחדד: “לא מדובר בבתי החולים לטראומה שאנחנו מפעילים ברחבי העולם, כמו בנפאל למשל, כי הוא מבוסס בעיקר על רופאים בכירים ממערכת הבריאות הציבורית, כמו מנהל בית החולים שלנו, פרופ' עופר מרין, שהוא קודם כל מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק. במקרה הזה אנחנו מתכוונים לבנות את בית החולים, גם ובעיקר בהקשר של כוח האדם, למעשה מאפס: לוקחים רופא שהוא היום רופא גדודי, ומחר הוא רופא מנשים. נצטרך להכשיר אותו במהירות לעבוד עם צוות רפואה. הוא רגיל לעבוד עם התאג"ד שלו והחובשים, אבל בבית החולים לקורונה הוא יקבל צוות אחיות ואחריות על 15 מיטות".
תורג'מן מסמן את סגן קרפ"ר אלוף משנה נעם פינק כמפקד בית החולים במידה שיוקם. לגבי העברת המנשמים לידי מערכת הבריאות, אומר תורג'מן: “בידי צה"ל יש יותר מ־1,000 מכשירים תקינים, ובמידת הצורך, צה"ל יעביר למערכת הבריאות את כל המנשמים שיש ברשותו בניכוי אלה המיועדים לבית החולים ואלה הנדרשים לפעילות המבצעית של צה"ל".
רק בסוף השבוע החולף התברר כי בקריית ההדרכה של צה"ל בדרום, במהלך סדר פסח, הייתה חריגה בוטה מהנהלים שנקבעו בנושא הקורונה בצבא, בבסיס ההדרכה של אגף התקשוב. הענישה הפעם הייתה חריפה וקשה. מפקדים וצוערים בקורס הודחו מהקורס ומלחימה ועשרה חיילים נשלחו לכלא לעשרה ימים. עוד לפני האירוע הזה, בעיר הבה"דים היו לא מעט חריגות. האלוף תורג'מן מתייחס גם לנושא הזה: “צריך להעלות את המודעות, אנחנו עושים כאן פעולה שהיא נגד הטבע שלנו – שמירה באדיקות על מרחק פיזי בין האחד לשני. אי אפשר רק לדבר בנושא, צריך דוגמה אישית, צריך הנחיות ברורות ומפקדים בחזית, וכשזה לא עובד לעבור לענישה".
לדברי תורג'מן, אפילו ענישה בימי קורונה אינה פשוטה. “לריתוק אין משמעות וגם לכלא אנחנו ממעטים לשלוח חיילים בגלל הקורונה", אומר תורג'מן. “למרות המקרים החריגים, ההקפדה על הנהלים בקריית ההדרכה במגמת שיפור, אבל צריך כל הזמן לעסוק בזה. המשימה שלנו היא גם שהמגיפה לא תתפשט בתוך הצבא ותפגע בכשירות. לפני כשבוע וחצי הנחיתי את מפקדי הבה"דים שהחיילים לא מתחילים את שבוע ההכשרות, כי ביום שישי קיבלתי תמונות לא טובות (“לא מהתקשורת", הוא מציין) מהתורים בחנויות 'כוורת' ובמרכז המסחרי של עיר הבה"דים. החיילים נשארו לישון, סוף שבוע ארוך, ובינתיים המפקדים עסקו רק באישורי תוכניות על איך מעבירים קורס עם מגבלות הקורונה ועושים זאת טוב יותר".
הקושי לשמור על המשמעת, המתח המבצעי, כאשר החיילים הלוחמים גם לא יוצאים הביתה, צפוי להיות רק קשה יותר. האלוף תורג'מן דוחה בתוקף את הטענות על בעיות המזון לכאורה שעולות מתלונות חיילים והורים. “זו תקופה מאוד מורכבת", הוא אומר. "ההורים צריכים לסמוך עלינו למרות הגעגועים והתסכול שהם חשים בעוד ילדיהם לא יוצאים הביתה מזה שבועות ארוכים. צריך לסמוך עלינו שאנחנו עושים הכל על מנת למנוע הדבקה של החיילים, הילדים שלהם. יש לזה מגבלות שלעתים אולי נראה שיש חיילים רעבים, אבל זו לא התמונה. אנחנו דואגים שנעמוד במגבלות, אבל מהצד השני נאפשר ככל הניתן חזרה לשגרה".
האלוף תורג'מן נותן דוגמאות להתמודדות של הצבא עם האתגרים הפנימיים. “אסור שחיילים צעירים ישבו בחדרים, צריך להעסיק ולאמן אותם", הוא אומר. “נדרשת כאן מנהיגות אחרת מצד המפקדים. היה לנו מקרה של קטטה בין חיילים בעיר הבה"דים. גם זה קרה. היה צריך להרגיע. ככל שעובר הזמן גם התסכול גדל, אנשים צעירים לא תמיד מבינים את ההנחיות, ההדבקה במחלה שנחשבת בעלת השפעה נמוכה על צעירים לא תמיד מעניינת אותם – עם האתגרים הללו צריך להתמודד. אחרי שרכשנו מכשירי פלייסטיישן ליחידות לוחמות, ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז שאל אותי מדוע יש צורך בזה, וסגן הרמטכ"ל אייל זמיר שאל בהומור אם מדובר בילדים בני עשר. אנחנו מנסים ככל הניתן לספק לחיילים הפוגות בתוך הבסיסים, לשפר את המזון ולספק דברים שבעבר פחות סיפקנו, בשביל להקל את התחושות והאווירה ביחידות".
כראש אט"ל, האלוף תורג'מן אינו עוסק רק בישראל. גם הזירה הפלסטינית ומצבה בעקבות הקורונה מטרידים מאוד את צה"ל. רק באחרונה מינה הרמטכ"ל את סגנו אייל זמיר לרכז צוותי עבודה בנושא תחת דירקטיבה של הרחבת הסיוע והמאבק המשותף בקורונה ליהודה ושומרון ולרצועת עזה כאחד. התחושה בקרב בכירי הצבא היא כי המדינה אינה עוסקת בסוגיה הזו מספיק ואינה מבינה את ההשלכות האפשריות על ישראל מבחינה ביטחונית, אך לא פחות חשוב גם מבחינה רפואית.
“אנחנו לא יכולים לייצר מצב שבמדינת ישראל כולם מונשמים והכל בסדר, ושם מתים", הוא מבהיר. “זה לא יעבור. זה לא עניין של הקהילה הבינלאומית, זה עניין שלנו. אנחנו לא רוצים את האירוע הזה. יש כאן ניהוג מאוד עדין ואני מסכים מאוד עם מה שהרמטכ"ל אמר לנו בנושא הזה: ‘לא נותנים להם פירורים, נותנים מעשר קבוע ומשמעותי גם על מנת לייצר תקווה ושותפות. בזמן שקשה אצלנו, והם רואים שאנחנו פה גם בשבילם, יש כאן גם הזדמנות, לא רק חסרונות ואיומים'. צה"ל נמצא עם יותר מעין אחת על הזירה הפלסטינית. האיזונים בין עזה ואיו"ש ואיך לנהל את הנושא זה עניין מורכב מאוד. לא סתם הרמטכ"ל מינה את סגנו, האלוף זמיר, לעמוד בראש צוות מומחים לטיפול עמוק ורציני בנושא. זה לא רק עניין של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, זה אירוע גדול שדורש הסתכלות רחבה וראייה מערכתית".
בצה"ל רואים בעזה את הגזרה הנפיצה ביותר מבחינה ביטחונית, אבל גם לא פחות מורכבות מכך הן גם הסוגיות הרפואיות והעובדה שבסופו של דבר ישראל והרשות הפלסטינית הן יחידה גיאוגרפית אחת. בצה"ל החליטו להיכנס עמוק לתוך הטיפול בנושא מתוך ההבנה כי מדובר בעניין ביטחוני מובהק.
לפי ראש אט"ל, שכבר עכשיו עוסק באיך ייראה הגל הבא של נגיף קורונה, “שנת 2020 תעמוד בסימן חיים לצד הקורונה. זה נכון לכולם וגם למערכת הביטחון, גם בהשלכות של לקיחת חלק במשימות לאומיות שאינן מטלות הביטחון הקלאסי שהכרנו, השפעותיו על הצבא, המשימות הצפויות, ואיך לומדים עכשיו מהאירוע את הלקחים הנכונים ומיישמים אותם בהתמודדות בתוך הצבא ומחוצה לו. אנחנו הולכים לשנת 2020 תחת השפעת הקורונה, על כלכלת ישראל, על תקציב הביטחון, ההשפעה על הזירות האזוריות שמולנו בכלל ועל הזירה הפלסטינית בפרט. אלו המשפיעים שילוו את צה"ל לפחות בשנה הקרובה, וכל אחד מהם כמעין אקולייזר המסדר לך את היכולת שלך להתמודד. כאשר האויבים שלך עסוקים מאוד בעצמם, גם אתה יכול להשקיע יותר בעצמך ובצורכי המדינה. אומנם הגורמים המדינתיים מסביבנו נחלשים מהקורונה, אבל ארגוני טרור יכולים להפתיע".
בשורה התחתונה, על פי ההערכה הזאת נראה כי השפעות הקורונה הן בעלות פוטנציאל להנמיך את רף המתיחות של ישראל מול איראן וחיזבאללה. כמו ישראל, מדינות העולם כולן תידרשנה להשקעה כלכלית לאומית נרחבת. חוסר יציבות בזירה הפלסטינית עלול להוביל למציאות אחרת ולהידרדרות ביטחונית, ואת זה בצה"ל מעוניינים מאוד למנוע, אבל גם מבינים כי בכל פקודת משימה ליציאה למבצע קטן עד גדול, הקורונה תהיה שם ותשפיע רבות על אופי הפעילות של הצבא, לפחות בשנה הקרובה.
התרעות פיקוד העורף