אחותו התאומה של חלל צה"ל מספרת: "זה מלווה ביום יום, קשה להמשיך הלאה"

היא הוסיפה: "זה תמיד זה נראה שאנחנו בתור משפחה מעצימים אותו כי הוא היה קרוב אלינו, אבל זה ממש לא ככה, אנחנו באמת אובייקטיבים. אנחנו אומרים עליו שהוא איש מיוחד ואדם משכמו ומעלה באמת כי הוא היה כזה לא בגלל שאנחנו קרובים אליו. אם הוא היה בחיים, אני מניחה שהוא היה עושה דרך ומגיע רחוק. הוא נפל בהיתקלות מארב שהוא יצא עם החיילים שלו הוא היה כבר בצנחנים בלבנון והם עלו על מטען שרשרת שאחד החיילים הפעיל בעצם שרשרת מטענים, והוא נהרג במקום יחד עם הקשר שלו".

מהיכרות אישית, סיפר עליו גם ינון מגל, ויאור הוסיפה: "הייתה לו נשמה עצומה ואני יכולה להגיד שזה בא מהבית, מההורים שלי, הם אנשים מאוד חמים, מאוד מארחים תמיד חושבים על הזולת לפני שחושבים על עצמם וזה החינוך שקיבלנו. אני יכולה לתת דוגמה קטנה, אחרי שהשתחררתי ניהלתי סניף של כתר פלסטיק בכרמיאל ואחי ביקש שאמצא עבודה לאבא של חייל שלו, בזמנו גם הייתי מאוד צעירה אבל זה היה נראה לי הכי טבעי, ברור שאחפש לו עבודה. לא חשבתי שהוא מבקש ממני משהו חריג וברור שעשיתי את מה שיכולתי .אבל אח"כ כשאתה מתבגר אתה אומר איפה עוד בן אדם יבקש שאני אחפש עבודה לאבא של חייל?".

בן כספית סיפר בריאיון כי עמותת מצילי המכוניות שיפצו את האופנוע של אורי, שהיה חלוד מאז מותו ועל כך הוסיפה: "למרות שעברו 25 שנה הכמות של האנשים שמגיעה והאנשים מהצוות, כל הצוותים, כל המקומות, כל שנה ביום הזיכרון ובאזכרה כולם מגיעים וזה באמת הדבר המדהים שקורה, אני מייחסת את זה לאישיות של אח שלי שהיה כל כך מיוחד ואנשים כל כך אהבו אותו והם נותנים לנו את הכבוד הזה. זה הדבר היחיד שמרומם אותנו".