המחלוקת, הן על תוכן הרפורמה והן על מקורות המימון הנדרשים, מאיימת על מימושה של הרפורמה, ובמערכת הביטחון חוששים כי באוצר פועלים על מנת לסכל אותה.
למרות האופטימיות שהייתה במסיבת העיתונאים בראשות שר הביטחון בני גנץ, שבה הוצגה הרפורמה, התברר מהר מאוד שיש פער ענק בין עמדת משרד הביטחון לזו של האוצר, שמוכן בשלב הזה להעביר פחות מ־10% מהתקציב הנדרש לשנה הקרובה.
באוצר טוענים כי הרפורמה שהוצגה היא בבחינת מחטף. הטענה המרכזית נגד משרד הביטחון היא שהגשת הרפורמה כהצעת מחליטים אינה עומדת בסטנדרט של ניהול תקין, המחייב עבודה מעמיקה שחוצה משרדים נוספים.
באוצר טוענים עוד כי אין מדובר בתוכנית, אלא במסמך שמקבל את כל הדרישות של ארגון נכי צה”ל - וזאת בניגוד להחלטות ממשלה קודמות.
במערכת הביטחון, לעומת זאת, מדגישים כי הרפורמה הוצגה ומקובלת גם על ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתוך הבנה שחייבים לפעול במהירות למימושה ולא להסתפק ב”הדבקת פלסטר” כפי שהאוצר מעוניין, מה שבעצם יסכל את הרפורמה.
לפי משרד הביטחון, התקציב הנדרש למימוש הרפורמה עומד על 900 מיליון שקל בשנה, כאשר באופן חריג בשנה הנוכחית נדרשת תוספת של 325 מיליון שקל.
ואילו באוצר מוכנים בשלב הזה להעביר 100 מיליון שקל, וטוענים כי חלק מהכסף הזה צריך גם להגיע מתקציב משרד הביטחון. כמו כן, באוצר טוענים כי החלטות נוספות צריכות להתקבל לאחר דיונים, קיום צוותי עבודה משותפים, ולאחר שיהיה תקציב מדינה וייקבעו סדרי עדיפויות, במקביל להתייעלות של מערכת הביטחון.
גורמים באוצר אומרים עוד כי אין פתרון ישים להעברת כמיליארד שקל בממשלת מעבר. לדבריהם, יש כאן גם שאלה משפטית, האם ממשלה על קו הסיום שלה יכולה בכלל להחליט על העברת סכומים כאלה.
גנץ צייץ אתמול בטוויטר: “כפי שהבטחתי - אנחנו לא מחכים, אנחנו פועלים. בנושא הזה אני, ראש הממשלה ושר האוצר מתואמים, ונשאיר כל היבט פוליטי בצד”.
ביום ראשון האמירה הזו תעמוד למבחן.
התרעות פיקוד העורף