"מה שראינו בשלושת החודשים האחרונים זה חבורות, לא ארגונים, שיוצאות ממחנות פליטים עם רקטות ומשגרות. זה לא שחיזבאללה מזיל דמעה על זה, להיפך, זה משרת אותו, אין מי שיעצור את זה", אמר.
הוא המשיך, בהתייחסו לתקיפות צה"ל, והסביר כי "הלילה 'כאילו' חרגנו מההתנהלות הרגילה, תקפנו מכתשים יפים בשדות גור על יד אלח'יאם. לא פגענו בכלום אבל סימנו שגם מבחינתנו זה בלתי נסבל, מאחר שזו הפעם הראשונה שמטוסי קרב תוקפים על אדמת לבנון מאז 2014, ופעם הבאה זו תהיה מכה אמיתית".
"האם זה יעצור את הירי?", שאל, וענה: "לא, צריך להבין שהיסטואציה בצפון השתנתה, הצפון שלנו נהנה מ-13 או 14 שנות שקט נפלאות אחרי לבנון השנייה ומשהו השתנה פה".
"זה ממש, סלחי על המילה, ערסים שיוצאים עם רקטות, יורים אותן, לא תמיד הם פוגעים, אבל זה חבורות כאלה, המאמץ הנוסף הוא לאתר אותן שמית, לאתר אותם ולהרוג אותם".
כדי להתמודד עם האיום הנ"ל, אמר בן דוד כי "צריכים מודיעינית לדעת מי הם בדיוק ולפגוע בהם, או מהאוויר, או שיקומו בבוקר והאוטו שלהם יתפוצץ".
הפרשן הצבאי הזכיר גם את תפקידם של תושבי הצפון, שלשיטתו "שכחו קצת שזה קו עימות. זה חייב להיות כמו קו עימות וצריך להרגיש את זה. אני מלווה את תושבי הצפון כבר 30 ומשהו שנים והם תמיד היו מופת לעמידה איתנה מול אויבים מצפון, אך יכול להיות ש-14 השנים השקטות הקהו את זה, הם צריכים להבין שמשהו פה השתנה".
עם זאת, הבהיר כי אין מה לפחד מטיול בצפון, ואפשר לטייל בהנאה, אך "כששומעים אזעקה, יש להתנהג כמו שצריך ולא להתייחס לזה כאילו זה כלום, כי משהו יסודי השתנה.
בסוף דבריו, הוא הדגיש את בעיות המיגון שיש בצפון הארץ: "זה לא סביר שבתי ספר וגנים לא ממוגנים. יש חבילה שתעבור השנה, אם תעבור, של 150 מיליון שקלים ראשונים להתחלת העבודות אך זה דורש הרבה יותר".
התרעות פיקוד העורף