1. ישנן, כפי שכתבתי כאן בעבר, רק שתי דרכים שבהן יכול שר ביטחון להשפיע באופן משמעותי ועמוק על המערכת שבאחריותו: מינוי רמטכ"ל וגיבוש תוכנית רב־שנתית להתעצמות, לאופי ולבניין הכוח ויכולות הצבא.
רב אלוף זמיר הוא בהחלט מודל חדש של רמטכ"ל, מודל שמושפע בעל כורחו מתרבות פוליטית קלוקלת שסביבו בדרג הפוליטי וברשתות החברתיות, משפה ירודה ומחיצים רעילים שמפנים אליו חברות וחברי ממשלה, ומניסיון בלתי פוסק לפגוע בצבא וברמטכ"ל כדי להטיל עליהם כל כישלון וליטול מהם כל הצלחה. רב אלוף זמיר נאלץ כמפקד הצבא להתאים עצמו למציאות המשתנה, לא לאפשר לשרים לחמוק מאחריות ולא לאפשר לפגוע בצבא ובמפקדיו.
השיירה השנייה, של רבבות אברכים, שנעה לכיוון נתב"ג בדרכה לאומן, נהנית מ"כיפת ברזל" ממשלתית למשתמטי הגיוס. ושתי השיירות הללו מטרידות מאוד את הרמטכ"ל וצריכות להטריד גם אתכם.
2. כמו רבים בציבור ובצה"ל, קרוב לוודאי שגם הרמטכ"ל מזהה היטב את "יעד המלחמה" החבוי והמוסתר, לצד היעדים המוכרים של שחרור החטופים ומיטוט חמאס. מדובר ב"יעד המלחמה" שבעיני חלק מהשרים הוא יעד ראשון - כיבוש עזה, גירוש תושביה, כינון ממשל צבאי והקמת התיישבות יהודית ברצועה.
הרמטכ"ל דורש בהירות בנוגע ליעדים, ובצדק הוא דורש. זאת ביודעו כי מאז ומעולם הצבא והרמטכ"לים היו קטנים בקבלת החלטות וגדולים בקבלת אחריות.
ביודעו שתחת נתניהו המודל הזה "שודרג" באופן דרמטי, חייב מפקד הצבא, רמטכ"ל צה"ל - כמי ששולח חיילים ומילואימניקים בעלי משפחות לשדה קרב מסוכן, כמי שדופק על דלתות המשפחות ומביא להן בשורת איוב, כמי שניצב למרגלות תלוליות עפר ומספיד בני 18 ו־19 או בני 40 שנפלו - לוודא היטב, בנחישות ובתקיפות, שכל שר וכל שרה בממשלה ובקבינט יידעו היטב מהי המשמעות של החלטתם ומהו המחיר בדמים, בחיי החטופים, בכלכלה, בריתוק הכוחות לעזה על חשבון זירות אחרות, בשחיקת הצבא הסדיר וצבא המילואים, בזירת הלגיטימציה בעולם, בהשפעה על מצרים, ירדן ועוד. שלא יגידו חלילה לא ידענו, לא הבנו, לא הסבירו לנו, לא ענו לנו, ולא משכו בדש מעילנו.
הניסיון ליצור מצב שלפיו כאילו יש לנו ממשלה וקבינט התקפיים, שרוצים לחסל את חמאס ולמוטט אותו, ומולם רמטכ"ל רופס שמתנהג כמו מלכת היופי שדורשת שלום עולמי - הוא הונאה גדולה (במיוחד כשלהערכתי נתניהו לא הולך לכיבוש הרצועה וממשל צבאי, והוא כן ילך על עסקת חטופים חלקית בהיעדר ברירה אחרת).
ההפך הוא הנכון, כפי שהוכיח אותם הרמטכ"ל עצמו אחרי שעלבו בו שוב ושוב, כשהפטיר כלפי השרים והשרות: "אתם הקבינט של אוקטובר שנת 2023, איפה הייתם עד עכשיו? למה לא מוטטתם את חמאס?". כרוצה לומר להם: אתם המפקד העליון של הצבא, אתם כשלתם בניהול המערכה בעזה, אתם דירקטוריון גרוע, שכל בעלי מניות אחרים לא היו נותנים לכם יום אחד נוסף.
באחד הפרקים משחזר עוז, שזכה כאן לכינוי "נביא", את המפגש שהיה לו ב־1982 עם תושבי עפרה, וכה אמר: "מארחיי אלה, הנלבבים, מושחזי הביטוי וסעורי האידיאלים, אם תצלח דרכם, הם עלולים לגרור אותי ואת ילדיי, להרוג ולמות במלחמת נצח מיותרת, או להפוך את ישראל למפלצת נוסח בלפסט, רודזיה או דרום אפריקה". כך התנבא עמוס עוז.
אני חושב ומשוכנע שתושבי עפרה כיום מפוכחים יותר ואחראים יותר, ושהם נוטים לזרם המרכזי של הציונות הדתית ולא לקיצונים; שהם שותפים לביטחון, לאחדות, לשיקום, להסכמות, לתיקון ולהחזרת המדינה למסילה של שפיות וערכים.
4. כשנתניהו מעט מבוהל מסקרי העומק שהוא מיטיב לערוך ולהעמיק בהם, בנוגע ליכולתו להבטיח גוש קואליציוני שיבטיח לו ממשלה תומכת, מנסה מקורבו נתן אשל לשכנע עיתונאים וחברי אופוזיציה לתמוך בשינוי החוק ולכונן בחירה ישירה שתאפשר אולי לנתניהו להיבחר שוב בלי ליטול סיכונים.
אם יצליח להשיג עסקת חטופים טובה (הלוואי), סביר שנתניהו ינסה להקדים את מועד הבחירות לפני שחמשת המועמדים לראשות הממשלה מקרב האופוזיציה יצליחו להתארגן, ובטרם יצוצו מפלגות חדשות ויבנו כוח פוליטי וארגוני ואחיזה בציבור.
הרקורד של לפיד הוא יכולתו לבלוע רוק ואגו ולשמש כמתכנן וכמרכיב של הקואליציה הבאה, ולהציג עצמו כאחראי לפלטפורמה להחזרת האחריות והשפיות.
6. ההורים שלי הטעו אותי כשסיפרו לי ולאחיי שבית הספר והאוניברסיטה הם "הכנה לחיים". אלו החיים עצמם, וצריך ליהנות בהם מכל רגע. אז אל תטעו אתם את ילדיכם בעניין הזה. בהצלחה לכל הלומדים והלומדות. שנהיה טובים וראויים ושבת שלום.
התרעות פיקוד העורף