אנשי שב״כ וקצינים בכירים כבר הודיעו: הם לא ישתפו פעולה. לא כי הם רוצים לחמוק, אלא כי הם מבינים - מבקר המדינה אינו הכתובת. רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לחשוף את האמת. התגובה של אנגלמן? ״עזות מצח״. עזות מצח? ניסיון להחליף את החקירה שנדרשת באמת - זו עזות מצח.
אנגלמן אינו שופט ואינו חוקר. הוא רואה חשבון שמונה בידי נתניהו. בניגוד לקודמיו, הוא אינו מבקר עצמאי, אלא פונקציונר שמביט למעלה, לא לציבור. הוא מתהדר בסיסמה ״ביקורת בונה״, שבתרגום לעברית פשוטה אומרת: דוחות בלי אשמים.
שנתיים אחרי 7 באוקטובר, עדיין אין דוח על הכשלים שהובילו לאסון. מי כן פרסם? ועדת החקירה האזרחית, ״פרויקט מחדל 23״ של תנועת "דרכנו", גופים אזרחיים בלי סמכויות ותקציבים. מבקר המדינה עסוק בכתיבת דוחות שכולם יודעים שלא ישנו דבר.
בעוד שנה יסיים אנגלמן את כהונתו. הכנסת כבר אישרה לו מענק הסתגלות שמן של 385 אלף שקלים. הציבור יכול לשאול את עצמו: האם מה שאנחנו מקבלים בתמורה הוא מבקר שמחפה על הממשלה כדי לסיים את הקדנציה בשקט, בלי לריב עם מי שדאג לו?
הציבור הישראלי זכאי לדעת מי אחראי לקריסה של 7 באוקטובר. זכאי לדעת למה המודיעין כשל, מדוע צה״ל הופתע, איך זה שהממשלה ישנה. במקום לסייע להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אנגלמן מתעקש לעכב, לטשטש ולהציג את עצמו כאילו הוא "החקירה", אולי מתוך תקווה שבכך ישרת את הציפייה של ראש הממשלה, שהמעשה הזה ייתר אותה.
מבקר המדינה אמור להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה. אנגלמן הפך לחלילן מהמלין שמוביל את הציבור במעגלים - רחוק מהאמת, רחוק מהאחראים. אם הוא רוצה להוכיח אחרת, שיפרסם מיד דוח ביניים לוועדת ביקורת המדינה ויאפשר דיון פומבי ואמיתי על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. עד אז, ברור לגמרי את מי הוא משרת. וזה לא הציבור.
התרעות פיקוד העורף