אם תהליכי ההכשרה לסגלי ההוראה אכן בוצעו כנדרש, כשהמורים עוברים הכנה כבר במהלך חופשת הקיץ, הרי שמדובר באחת המהפכות הפדגוגיות החשובות ביותר שביצעה מערכת החינוך בעשורים האחרונים.
שיתוף פעולה עם גופים טכנולוגיים ענקיים כגוגל, מיקרוסופט ואנבידיה, וכניסת אלפי מנטורים מקצועיים לבתי הספר, מהווים חיזוק משמעותי ובעיקר מספקים בשורה ערכית חינוכית: חשיבות ההטמעה של התוכנית במערכת החינוך חורגת מהגבולות הטכנולוגיים, ומהווה הצהרת אמון בדור הצעיר.
ראשי המערכת מעבירים בכך לתלמידי ישראל מסר ברור: אנחנו רואים אתכם כשותפים ביכולת להבין, לפתח ולבקר את הכלים שיעצבו את פני החברה והכלכלה הישראליות בעשורים הבאים. אומנם מדובר בבינה מלאכותית, אך הדרך לרכישת הכלים המיטביים ללמוד באמצעותה ולדעת להשתמש בה בצורה מבוקרת ויעילה מחייבת מנהיגות חינוכית, ליווי מקצועי, ובעיקר השקעה מתמדת בהכשרת אנשי ההוראה.
המורים בכיתות נדרשים לפתח בקרב תלמידיהם תהליכים של חשיבה ביקורתית שמלווים את השימוש במערכת: כיצד ניתן להצליב ולבדוק את המידע שמספקת המערכת, לזהות מידע אמין מול מידע מזויף, להפעיל שיקול דעת מוסרי במהלך השימוש בהררי המידע ולהימנע מתלות עיוורת במערכת שחושבת עבורם.
רק מורה שזכה להכשרה מעמיקה בעניין יתרונותיה וחסרונותיה המובנים של המערכת יוכל באמת ללמד את תלמידיו להיות משתמשים ביקורתיים, אחראיים ויצירתיים.
לפיכך, הצלחת התוכנית תלויה בראש ובראשונה בתרבות הבית־ספרית שתצמח סביבה. על מנהלי בתי הספר והמפקחים להבין שמדובר בהזדמנות לחולל שינוי עומק באקלים החינוכי: לעודד סקרנות, להנכיח שיח אתי סביב טכנולוגיה, לדעת כיצד לשאוב את המידע ולמקד את השאלות בצורה שתספק עבורנו את המידע המהימן ביותר שביקשנו לדלות מהמערכת, וכיצד לזהות מידע שמפליג ממחוזות הידע למחוזות המניפולציה והפייק ניוז.
תלמידי דור העתיד מפגינים בקיאות טכנולוגית שבמקרים רבים עולה על בקיאות מוריהם, ולכן עיקר המטרה הוא לנווט את תהליכי ההוראה למקומות של עומק, שיקול דעת, רגישות אנושית ובחירה ערכית. בעידן שבו הגבולות שבין אדם למכונה מיטשטשים, מורי ישראל נעשים דמויות מפתח שפותחות לתלמידיהן את הצוהר לשימוש מיטבי בטכנולוגיית העתיד.
התרעות פיקוד העורף