את בניי יונתן ודניאל ראיתי יחד בפעם האחרונה בראש השנה תשפ"ג. שניהם שירתו אז בצבא קבע. בראש השנה ישבו משני צדדיי בבית הכנסת, חוויה מרגשת של אב שזכה להתפלל עם בניו. לא שיערתי כי תהיה זו הפעם האחרונה שבה נהיה כולנו יחד. בסוכות דניאל עוד היה עימנו, ובשמחת תורה מצא את מותו במוצב נחל עוז עם חבריו לצוות, לאחר שעתיים ו־16 דקות של גבורה עילאית. גופתו נחטפה לעזה, ושם היא נמצאת עד היום.
מאז 7 באוקטובר, ימי הדין קיבלו בעבורי משמעות קשה ומוחשית. הם הפכו לימי חשבון נפש אישי ולאומי: על מה שאיבדנו, על מה שהושג, על הכאב, על ההשראה ועל הדרך שבה נבחר לחיות בשנה הבאה. כדברי צ’רלס דיקנס, “אלה היו הימים הטובים ביותר, אלה היו הימים הרעים ביותר". ברמה האישית, זה היה היום הנורא בחיי – מות בני האהוב. אך זה היה גם יום של נס והצלה, שכן בני יונתן נפצע וניצל בקרבות הקשים, ובהמשך נישא ונעשה לאב. חג שמחת תורה הפך בעבורי ליום של חושך עמוק לצד אור גדול, של אבל כבד לצד הודיה על חיים שניתנו, של קריעה וכאב, אך גם של המשכיות וחיים חדשים.
ברמה הלאומית, 7 באוקטובר היה היום הקשה ביותר מאז השואה. יום של מוות, חורבן ושפלות שלא ידענו כמותם, לצד אומץ ומסירות נפש בלתי נתפסים. כישלון צורב של הממסד הצבאי, המדיני והמודיעיני, מול גבורה עילאית של חיילים ואזרחים שקמו ונלחמו באחריות אישית ובאומץ נדיר. דור צעיר שנחשד כמרוכז בעצמו התגלה כדור מופלא של מסירות וגבורה.
מאז ועד היום מסירות הנפש נמשכת: מאות אלפי חיילי מילואים, הורים ואף סבים, גויסו שוב ושוב. הם ובני משפחותיהם נושאים בנטל עצום ומגלמים את הטוב ביותר שבעם היהודי. המחויבות הזו, המלווה בתחושת שליחות ואמונה בצדקת הדרך, היא שמחזיקה את כולנו גם בזמנים הקשים ביותר.
כעת, כשאנו ניצבים מול איומים מבחוץ ומחלוקות מבית, נדרשים אנו להתחייב מחדש לשתי הבריתות שעליהן דיבר הרב סולובייצ’יק: ברית הגורל – כולנו באותה סירה. עלינו לעמוד מאוחדים מול אויבינו, ולא לאפשר לשסעים הפנימיים של ערב 7 באוקטובר לשוב ולפרק אותנו. וברית הייעוד – להגן על משימתנו היהודית בארץ ובעולם. מול גל האנטישמיות והחתירה לערעור על זכות קיומה של מדינת ישראל, אנו נדרשים להדגיש את הזיקה הבלתי נפרדת שבין יהדות ובין ציונות, בין העם היהודי למדינת היהודים.
אויבינו מבקשים להחליש אותנו בשני מישורים – לפרק את הסולידריות הפנימית ולנתק את הקשר שבין יהדות לציונות. את שני אלה עלינו לחזק בשנה הקרובה, התשפ"ו, באמונה, באחדות ובגבורה, למען המשך קיומנו ועתיד ילדינו.
התרעות פיקוד העורף