מעל 50 ערים ומועצות בישראל הסתדרו מצוין בלי רב ראשי. בתל אביב-יפו נשבר השיא הארצי של שמונה שנים בלי רב ראשי, והעיר עדיין עומדת על תילה. מי שביקש לצרוך שירותי דת בעיר, קיבל אותם.
אבל את דרעי לא מעניין מה החילונים חושבים ובכוח השפעתו ההרסנית על נתניהו, גם את הליכוד זה לא מעניין. מבחינת ממלא מקום שר הדתות, יריב לוין, אפשר לשלם כל מחיר על גב הציבור הליברלי בדרך להפיכה המשפטית המיוחלת.
לאחרונה התכנסנו בעיר תל אביב-יפו לדון בשאלת מינוי הרב. בערים רבות נאלצים בכיפוף יד לבצע דיונים דומים. לפי התקנות החדשות, הגוף הבוחר יכלול את חברי מועצת העיר, את ראש המועצה הדתית, ומספר נבחרי ציבור הזהה לזה של חברי מועצת העיר.
אבל פה טמנו אנשי דרעי מוקש. שליש מאותם נבחרי ציבור ייבחרו על ידי הרשות המקומית, ושני שלישים על ידי שר הדתות. כך הם ביקשו להבטיח שייבחרו המועמדים שלהם.
ישראל נמצאת במקום המפוקפק של המדינה הריכוזית ביותר מקרב מדינות ה־OECD. המהלך הזה, שבו המדינה כופה על הערים לבחור להן רב, הוא עוד צעד ריכוזי מיותר של מי שמנסים להפוך את ישראל לדתית ושמרנית יותר. המהלך מנוגד למסורת שלפיה רבנים מקומיים נבחרים על ידי הקהילות שלהם, אבל דרעי וש”ס לא באמת מבקשים להחזיר עטרה ליושנה, אלא עטרה לכיסם.
כציבור חילוני אנחנו חייבים לעמוד על המשמר, ועד שתופרד הדת מהמדינה, להיות מיוצגים בהתאם לגודלנו באוכלוסייה בכל מקום שבו בוחרים עבורנו שירותים, גם שירותי דת: במועצה הדתית, במליאה שבוחרת רב ראשי, ובבחירת הרב הראשי עצמו. נגמרו הימים שבהם אפשר לסמוך על מי מהם שישרתו את הציבור נאמנה בשעה שהם משרתים רק את עצמם ואת מכונת הג’ובים שלהם.
התרעות פיקוד העורף