האמת היא, שאין צורך להיות דווקא פרשן מומחה להסביר, להעריך או להבין את המצוקה המדינית שנחתה על ראש הממשלה. גם אין צורך להמתין לתוצאות המעשיות של שיחתו עם הנשיא טראמפ. את המצוקה המדינית, שנתניהו, לא מצליח להסתיר וגם לא ניתן להסתיר, אפשר היה לחזות זה כבר. זהו מצב מדיני קשה ומסובך שראש הממשלה הוליד, יצר והזין בעצמו.
נתניהו משלם עכשיו את המחיר המציק, הכואב והבלתי נמנע של הרכב הממשלה שהוא מינה ובחר. הרכב, שערער, חיבל, השפיל והרס את מעמדה של מדינת ישראל, כמדינה, עם מוניטין עולמיים של דמוקרטיה מערבית חופשית.
ראש הממשלה העדיף להתעלם מתוצאות ההרס שהממשלה שהוא הקים גרמה וגורמת לנוכחות של ישראל בזירה הבינלאומית. הוא, נתניהו, נראה ומתנהל גם כלא מודע, או לא רוצה להיות, למצבו כראש מדינה מערבית, מוקצה, מנודה, מוכפש ומרוחק. גם מצב מפוקפק זה הוא חלק מהמחיר שנתניהו משלם כתגמול בלתי נמנע לטיפוסים שבחר ומינה כשרים מרכזיים בממשלתו.
הנשיא טראמפ נפגש בשולי פתיחת עצרת האו״ם בניו יורק עם ראשי שמונה מדינות ערביות ומוסלמיות. להערכת פרשנים, פגישה זאת, הרבה יותר מפעילותו של דרמר השפיעה על הנשיא טראמפ והולידה את מה שמוגדר מיתווה 21 הנקודות.
לפי הלוח היהודי החגים, התפילות, המנהגים של הימים הנוראים מסתיימים. לראש הממשלה נתניהו הימים הנוראים מדינית ופוליטית רק התחילו.
התרעות פיקוד העורף