יצאנו ספונטנית לקורפו. אחלה אי ביוון. מלון "הכל כלול״. גן עדן להורים ולילדים. הילדה רעבה? לוקחים לבופה. שתעמיס. הכל כלול. צמאה? מביאים משקאות מהבריכה. הכל כלול. בחרנו במסגרת הזו לא רק בגלל כל מה שכלול. במצב הנוכחי החלטנו שרצוי לוותר על טיול ביעד עירוני. מפחיד. שלא יקפוץ עלינו איזה שונא ישראל. לך תסביר לילדות למה מעיפים אותך ממסעדה ומקללים. תקרית כזו והחופשה גמורה.
השנה החגים יצאו אחרי העונה החמה, אז המחיר שפוי לגמרי למלון השווה מאוד שישנו בו. מרבלה שמו. יש בריכה, חוף צמוד, מסעדות וכל הפינוקים. לפני שיצאנו חששתי. אמרתי לאשתי שעדיף אולי לא לטייל בתקופה הזו. היא שכנעה אותי בעדינות שכדאי לעזוב לזמן קצר את הבית, תוך שהבהירה שתצא מדעתה בחגים האינסופיים בין ארבעת קירותינו. מיד ובקלות הבינותי שעדיף להסתכן עם תומכי חמאס בחו״ל מאשר לשהות עם אהובתי כשהיא באובדן עשתונות מתמשך.
איך שנחתנו נהג המונית עשה לי שיחת חתך והסביר לי שמתים פה על ישראלים. אל תשפשפו עיניים. אין כאן טעות סופר, זה בדיוק מה שנאמר. לטענתו, בקיץ האחרון הצלנו להם את הכיס. מרוסיה לא באים, כי יש חרם בעקבות המלחמה עם אוקראינה. המצב הפיננסי של גרמניה לא כמו פעם, אז משם מגיעים מעטים, ובאין אירופה, ישראל היא הגואלת הגדולה. ״ואתם מבזבזים בלי סוף. כל ישראלי תרם לחוסן של המשפחות פה״, אמר. סוף־סוף מעריכים אותנו ואת האהבה שלנו לשופינג.
כבר הרבה זמן לא שמעתי על כותרת כזו. יש מקום בעולם שבו אוהבים אותנו! בא לי להעיף את הידיעה הזו ברחבי הרשתות. במקום לבקר את כל ההפגנות המבהילות נגדנו, אפשר לכתוב: ״ישראל הצילה את משפחות קורפו״, ורצוי להוסיף גם תמונה של ישראלים שוברים צלחות בטברנות.
קריר פה במהלך היום. זה לא מונע ממני לקחת את הבנות לבריכה בכל כמה שעות. ״אבא, קר לי״, הגדולה מתלוננת. לא יעזור. הכל כלול, גם הבריכה. מנצלים הכל במקסימום. אורח בריטי שהטביל גם הוא את ילדיו בבריכה המקפיאה פצח בשיחת חולין ושאל אותי מאיפה אני. אחרי שהשבתי, חששתי שיטחן לי על המלחמה. טעיתי. עניין אותו רק מזג האוויר. שעה דיברנו על העובדה שהסתיו הקדים השנה בקורפו. כמה קל לדבר על עננים ומשקעים. כמה כיף להיות נורמלי. אפילו אם זה רק להפוגה קצרה.
בחופשה הזאת בעיקר אוכלים. ארוחת בוקר הופכת לבילוי של שלוש שעות. המטבח שלהם טעים מאוד. אחרי הבוקר מנשנשים צהריים בבריכה. בחיי האזרחיים אני אף פעם לא שותה, אבל האלכוהול כלול ב״הכל כלול״, אז מי אני שאתכחש לטוב הזה? שני דרינקים בכל יום. זה הופך כל כותרת איומה באתרים הישראליים לנסבלת. אחרי הקוקטייל מנמנמים שעה ונותנים בארוחת ערב. אתמול היה ערב יפני. סושי וכאלה. מסיימים ומתגלגלים לעבר המיטה ונרדמים. עד לארוחת בוקר. עליתי שלושה קילו, ואנחנו רק בחצי הנופש.
יצאנו יום אחד לעיר. קורפו העתיקה מקסימה. בגלל העובדה שהיה כאן כיבוש ונציאני, הארכיטקטורה נראית איטליה. כך הסביר לנו אותו נהג מונית ידען. הקניות לא מדהימות, אבל לאשתי יש כישרון־על: למצוא ספורה גם במקומות הנידחים ביותר עלי אדמות.
למרבה הצער, באחת מחנויות הבגדים במקום, אמי הקטנה החליטה שהיא רוצה שנקנה לה חולצה מסוימת. סירבנו. בתגובה היא פתחה בסדרת צווחות וצעקות בעברית. הוסיפה גם רקיעות ויללות. הסברנו לה שזה מסוכן, ולרעום בשפת אבותינו זה לא הדבר הכי טוב בימים האלה. ההיגיון ואזהרות המל"ל לא עצרו אותה. מבוהלים נשברנו. קנינו לה את מבוקשה והוספנו גם גלידה, להשתיק אותה סופית לעוד כמה דקות. באימה ברחנו עד לטווח בטוח מאותה חנות ארורה. הזמנו מונית ודהרנו בחזרה למלון. עדיף להישאר בטוח במלון ״הכל כלול״. יש שם שמירה. גם זה כלול.
התרעות פיקוד העורף