ניו יורק נראתה ביום הבחירות כמעט משועממת. הבחירות הגורליות עברו ללא המולת בלונים כחולים־אדומים, ללא כרזות על כל עמוד חשמל וללא רכבי קמפיין מרעישים. המוקד עבר לרשתות החברתיות.
מנקודת מבט ישראלית, הבחירות נסובו בראש ובראשונה על ישראל. אבל בעיני ניו־יורקרים רבים, ובמיוחד הצעירים שבהם, המוקד היה חברתי־כלכלי: שכר דירה שיצא משליטה, תחבורה ציבורית מקרטעת ומערכת מיסוי שמשרתת את הטופ ומזניחה את התחתית. ממדאני הבטיח לשים לזה סוף: להגביל את שכר הדירה, להשקיע בתחבורה ולהפוך אותה לחינמית, ולמסות את העשירים כדי לממן את כל הכיף הזה. הצעירים קנו את זה, ומילאו פאבים וחצרות ב”אנרגיה של ניצחון”. תושבים שחורים, מעורבים, לטיניים ולבנים חגגו יחד את מה שנתפס עבורם כניצחון הדור החדש.
מספר התקריות האנטישמיות הולך ועולה ובניו יורק נרשם מספר התקריות הגדול ביותר בארצות הברית. ממדאני הביע עמדות לא רק אנטי־ישראליות, אלא כאלה שגובלות באנטישמיות. לכן, יש חשש אמיתי מהמהלכים הצפויים שלו.
היום, יותר מתמיד, ברור שישראל לא השכילה לשמר אפילו את תומכיה ההיסטוריים בארצות הברית. 75% מהיהודים מצביעים לדמוקרטים, וחלק ניכר מהם כבר לא עם ישראל. התמיכה שאבדה לא תוחזר בקלות.
התרעות פיקוד העורף