כשמתבררת, על פי החשדות ועל פי הודאתה החלקית, מסכת של דיווחי שקר לבית המשפט, לכנסת ולממונים עליה, מגיעים הדברים לכדי "תת־תרבות עבריינית". כשמעגל שותפי הסוד לדבר השקר מתרחב בקרב בכירי הפרקליטות הצבאית – המשבר קשה ועמוק ומהווה כתם גדול בתולדות הגוף החשוב והקדוש הזה בצה"ל.
הפצ"רית דרשה תחילה טוב, נכון וצודק. היא חקרה באמצעות מצ"ח פרשת התעללות קשה של חיילי צה"ל בעצורים מהנוח'בה. היא מילאה את חובתה ונאמנותה לצה"ל, לשלטון החוק, ועשתה זאת גם כדי לעצור ולמנוע מעשים אסורים וגם כדי לשכנע את העולם שצה"ל יודע לחקור את עצמו ולא זקוק לסיוע בחקירות בינלאומיות. אם תרצו, זה לעזור לשמור על צה"ל וחייליו.
לחקירה כזו יש גיבוי מלא של צמרת הצבא והביטחון. אלא שאז החל ה"עליהום" הפוליטי על "הפרקליטה השמאלנית", חברי כנסת ואספסוף פרצו לבסיס שדה תימן ולבסיס בתי המשפט בבית ליד, והפרקליטות הואשמה ב"בגידה" בחיילי צה"ל ובסיוע לחמאס.
או אז החליטה הפצ"רית לחשוף לציבור את חומרת האירוע הנחקר, כדי שיהיה ברור עם מה היא ומערכת אכיפת החוק נאלצים להתמודד. מכאן החלה מסכת של טעויות מקצועיות בשיקול הדעת ובהמשך עבירות ערכיות חמורות עד פליליות.
אבל מכאן והלאה יש קושי לספק סליחה ומחילה. לא יכול להיות גיבוי וחיפוי למסכת של שקרים ורמייה לרמטכ"ל, לשר, לבית המשפט העליון ולכנסת. הפצ"רית ואנשיה הלכו והסתבכו בתוך הסתרת האמת הפשוטה והיא: "אני הדלפתי את הסרטון, רציתי שהציבור יידע מה אנחנו חוקרים, טעיתי בשיקול הדעת ובדרך שבה עשיתי זאת". את זה היא לא עשתה, וגרמה בכך נזק גדול לצה"ל ולאמון הציבור בו בתקופה קשה וסוערת שבה עושה הפוליטיקה במהירות את דרכה לחדור לצבא.
"ליקוי מאורות", זה מה שקרה בצמרת הפרקליטות הצבאית, גוף חשוב שמהווה מגדלור חוק וצדק בצבא, שמופקד על התביעה ועל הסנגוריה ועל הייעוץ המשפטי לכלל הצבא, זרועותיו ויחידותיו.
המשבר עמוק, קשה וחמור, ועל הרמטכ"ל והפצ"ר הנכנס לבצע את השיקום, את התיקונים וההתאמות במערכת החשובה הזאת, שאמורה להביא לידי ביטוי את המוטו של הרמטכ"ל: "לנצח ולהישאר בני אדם". קרי, גם לספק למפקדי ולוחמי צה"ל את "ארגז הכלים" המשפטי לניצחון, וגם לשמור על דמותו, צלמו וערכיו של צה"ל ועל עמידתו בחוק הישראלי והבינלאומי. זוהי משימה כבדה מאוד. בטח באווירה של היום, שבה איש חוק הוא עוכר ישראל וששופט הוא דיפ סטייט.
אופיר מכיר היטב את מערכת הביטחון, צה"ל, הפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה. הוא ישרת את עליונות שלטון החוק, את החבות לאמנות בינלאומיות ולא שום צורך פוליטי כזה או אחר. יש לו משימה גדולה וחשובה – לשקם את הפרקליטות. העובדה שהיה בעברו לוחם וקצין קרבי – רק מוסיפה.
לא רק שהוא שכנע את התוכנית לבוא לישראל, אלא שבקרן יש לא מעט מכתבי המלצה מראש הממשלה נתניהו לידי אנשיו ופקודיו במוסד ובשב"כ, שבהם הוא מבקש לקבל אותם לתוכנית. עד שהחליטו יאיר נתניהו וחבריו לנשק שהקרן מעצימה את השוטרים, הפרקליטים והשופטים – ושזה רע מאוד לישראל ולאבא.
וירושלים? אפשר כמובן לשבת ולקטר, ואפשר לשקול כיצד לחשב מסלול מחדש, לתקן, להשפיע, לאזן, להיאבק וללמוד לעבוד עם מנהיגות חדשה וצעירה. ממדאני הוא הראשון. לא בטוח שהאחרון.
השבוע דיברו הרבה על הצורך לסגור את ההסתדרות, כשם שבשבוע שעבר דיברו על "החובה" לסגור את ההסתדרות הציונית וקרן היסוד בגלל תעשיית הג'ובים. אני לא משתלב בזרם הפופוליסטי הזה. אני חושב שההסתדרות הכללית היא ארגון חברתי חשוב ואיגוד מקצועי חשוב התומך בתנועות נוער ובפעילות רבה בקרב צעירים, עובדים וגמלאים, עם מועדון צרכנות אפקטיבי, פעילות תרבות והשכלה, ועוד. צריך לנקות ממנו ריקבון, לעקור ממנו שחיתות ולהגביר עליו את הפיקוח והבקרה – ולא לשפוך את התינוק עם המים.
כך גם לגבי הסוכנות היהודית ויתר המוסדות הלאומיים. צריך לשמור עליהם, לדרוש מהם להיות רלוונטיים לצורכי מדינת ישראל והעם היהודי, להצטייד בתוכניות ובאסטרטגיה נכונים, ולהימנע ככל שניתן ממינויים הזויים.
בקיבוץ עדיין ממתינים לחטופים חללים שצריכים לחזור הביתה, אבל עם ישראל חי, גם ניר יצחק. כואבים, שכולים, מדממים, עדיין לא מעכלים – אבל חזקים, נחושים ומאמינים בעתיד טוב יותר. שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.
התרעות פיקוד העורף