על המדינה לשדר מסר חד: ישראל המודרנית לא תמשיך לממן את חורבנה העצמי

ישראל זקוקה לתוכנית הצלה לאומית — לא בביטחון ולא בדיפלומטיה, אלא בתוך עצמה. הממשלה הבאה חייבת להקים ולממן רשות לאומית חדשה ורבת־עוצמה לשילוב חרדים, שתקדם אינטגרציה של עשרות ואף מאות אלפים מהם בחברה המודרנית. שום דבר פחות מהתגייסות חירום לא יספיק כדי להציל אותנו מהתפוררות דמוגרפית וכלכלית, שתהפוך את ישראל למדינה נחשלת בתוך כמה עשורים.

הנתון הבסיסי הוא הילודה, שמגדילה כל יום את ממדי אסון הגטואיזציה. במגזר זה, המונה כרגע כמעט שישית מהאוכלוסייה, נשים יולדות בממוצע כשבעה ילדים לעומת פחות משלושה בשאר האוכלוסייה. בקצב הנוכחי יהיו החרדים שליש מאזרחי ישראל עד שנת 2050, ורוב לאחר מכן.

הנהגת החרדים מתבצרת בסירובה לשנות אורח חיים: הם מסרבים ללמד לימודי ליבה, שיאפשרו לדור הבא תעסוקה מודרנית בלי תלות בכספי מדינה, מתעקשים על לימוד תורה כמסלול חיים לגברים, ומקדשים בפועל את ההשתמטות מגיוס. שיחות שניהלתי עם בכירים במגזר מוכיחות שזה לא ישתנה בלי טלטלה כבירה.

ההשלכות קיומיות. מדינה שאינה מסוגלת לחנך, להעסיק או לגייס את אזרחיה – לא תוכל להישאר משגשגת. כבר כיום, כשהמגזר היצרני נושא בעול הולך וגדל, יש עזיבה גוברת בקרב לא־חרדים — מהנדסים, רופאים, יזמים - שלוקחים עימם את הכישרון וההון שמניעים את חיוניות הכלכלה.

ההערכות על שיעור הנטישה מהחברה החרדית נעות בין 5% ל־15% — גבוה, אך רחוק מלהספיק כדי לאזן את שיעורי הילודה. ככל ששיעור החרדים יגדל, יהפוך הימין לשלטון קבוע - דבר שיעצים את הירידה. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה עוני גובר, פגיעה בביטחון והנהגה משיחית אנטי־דמוקרטית, המחזיקה בנשק גרעיני - שתהווה סכנה לאזור ולעולם.

כרגע, כל מבנה התמריצים מעודד חרדים להמשיך בטירוף הזה, במסגרת תעמולה שמשדרת שכל סטייה תהיה בגידה נוראית בעולם התורה. החברה החרדית, במידה רבה, מנדה את החוזרים בשאלה ואפילו את מיעוט המתגייסים לצבא. את זה חייבים לפרק במסגרת מאמץ עצום, שישנה את התמריצים וישדר כי יש חברה שלמה שתעזור למשתלבים ותאמץ אותם אל חיקה.

זה יהיה קשה, וידרוש רגישות ונחישות גם יחד – אבל מרכיבי תוכנית ההצלה ברורים למדי. אם הממשלה הבאה לא תהיה תלויה במפלגות החרדיות, עליה להתחיל בצעדים הבאים: להתנות את כל תקציבי מערכת החינוך בקיום לימודי ליבה; לבטל בהדרגה מלגות לימוד לגברים בוגרים, למעט גרעין מצומצם של תלמידי חכמים אמיתיים; לעצב מחדש את קצבאות הילדים, כך שיעודדו הקמת משפחות קטנות יותר והשתתפות בתעסוקה; לצמצם את תעשיית "עבודות הדמה" במוסדות דת, המעוותות את נתוני התעסוקה; וכמובן - לקבוע חובת שירות לאומי או צבאי לכל אזרח, עם התאמות מסוימות (אך מוגבלות) לרגשות החרדים. למי שבאמת אינו מסוגל להשתלב במסגרת צבאית - שירות אזרחי ישמש חלופה אשר תקל על שאר החברה.

על המדינה לשדר מסר חד וברור: ישראל המודרנית לא תמשיך לממן את חורבנה העצמי.

שליחות לאומית, לא פחות

במקביל יש להקים את הרשות לשילוב. יהיה מדובר בגוף ממלכתי רחב היקף, בעל תקציב של מיליארדי שקלים ויכולת פעולה בין־משרדית. תפקידו יהיה לשלב עשרות ואף מאות אלפי חרדים בחיים המודרניים של ישראל: חינוך, תעסוקה, שירות צבאי ואזרחות פעילה. רשות השילוב תתפקד בהכלאה של משרד רווחה, משרד עבודה ולשכת רפורמות חינוך — עם בהירות מוסרית של שליחות לאומית. היא תהיה גוף עצמאי בחוק, מוגן מהפוליטיקה היומיומית. דמיינו את מבנה המוסד, הכפוף לראש הממשלה.

תחומי האחריות המרכזיים של אותה רשות יכללו חינוך והכשרה מחדש – הקמת מכינות ומוסדות השכלה למבוגרים, שיציעו לימודי ליבה מלאים לחרדים שמעולם לא למדו מתמטיקה, אנגלית או מדעים. תוכניות השלמת בגרויות, מלגות מדינה ודמי קיום בתקופת המעבר יעודדו את התהליך. ובנוסף - תעסוקה ויזמות, קרי שיתופי פעולה עם מעסיקים למימון הכשרה מקצועית, התמחות וליווי אישי, ותמריצי מס לחברות המעסיקות חרדים או יוצאים בשאלה, במיוחד בתחומי ההייטק, הבריאות, החינוך והתעשייה, והקמת חממות יזמות חרדיות בבני ברק ובירושלים, בליווי הלוואות מדינה והכוונה עסקית.

הרשות תפעל לשירות צבאי ואזרחי: בתיאום עם צה"ל יוקמו מסלולים ייעודיים לחרדים באמצעות הרחבה ושיפור של מודלים קיימים כמו נצח יהודה, לצד מסלולים אזרחיים לנשים. הרשות תספק גם סיוע בדיור ובתמיכה פסיכולוגית למתגייסים הנתקלים בנידוי. יש לה תפקיד גם בדיור וקליטה בקהילה - סיוע בדיור מסובסד בערים מעורבות למשפחות המעוניינות לצאת מהגטאות החרדיים, ותמיכה במעברי חיים מהישיבה לעולם העבודה – במענקי קליטה והשתלבות.

כמו כן יש מקום לתמיכה חברתית ומשפחתית – הקמת רשת לאומית של יועצים, עובדים סוציאליים ומאמני קריירה שילוו חרדים בצעדיהם הראשונים בעולם החדש. בתחומי ההסברה והתרבות יש חשיבות לקמפיינים ציבוריים שידגישו כי שילוב אינו בגידה באמונה, אלא הרחבת אפשרויות: התורה והמודרנה יכולות לדור בכפיפה אחת, ועבודה, שירות וחינוך הם ערכים יהודיים מובהקים. יהיה ניתן להסתמך על דברי הרמב"ם בעניין זה, ולהציג קהילות חרדיות משולבות ברחבי העולם.

המטרה: להפוך את השילוב לבטוח וישים — להחליף פחד ועוני בכבוד ובתקווה. הרשות תעודד רבנים המוכנים לשתף פעולה, ואף תקים "מועצת רבנים מודרניים" שתעניק לגיטימציה דתית למהלכיה.

הנהגה צינית ומושחתת

היקף המיזם חייב להתאים לגודל האיום. העלות תעמוד על עשרות מיליארדי שקלים, אך את הכסף יש למצוא - כפי שנמצא למלחמת עזה הבלתי נגמרת, שעל אף חשיבותה, הסיכון בה היה נמוך יותר. ישראל משקיעה סכומי עתק מדי שנה במימון חוסר עבודה וחוסר השכלה במגזר החרדי - החל מקצבאות ילדים מנופחות ועד למלגות לימוד ובירוקרטיות דתיות חסרות תרומה למשק. העברת חלק מהכספים הללו לשילוב תניב תשואה כלכלית וחברתית עצומה. גם תורמים רבים, חילונים ודתיים כאחד, יירתמו למהלך.

יהיה עימות גדול ואין מנוס ממנו. המפלגות החרדיות והרחוב החרדי יזעמו ויאשימו את הממשלה במלחמה ביהדות. צפויות הפגנות, עתירות לבג"ץ ואף האשמות באנטישמיות. הנהגת החרדים תטען כי הממשלה מנסה "להמיר" את אורח חייהם. במידה מסוימת זה נכון, שכן אורח החיים החרדי־ישראלי הפך לכזה שאינו בר־קיימה בעידן המודרני. המשמעות היא כי הממשלה הבאה לא תוכל להיות בראשות הליכוד. מאז 1977 תלויה מפלגת הליכוד במפלגות החרדיות — והיא שבויה בידיהן.

האירוניה היא שהמצב הקיים אינו טוב גם לחרדים עצמם. הם שבויים במערכת שמונעת מהם כלים לקיום מודרני בכבוד — חיים של עוני כפוי ותלות אינטלקטואלית מוחלטת בהנהגה רבנית צינית ומושחתת. הנהגה זו יצרה מבנה שליטה השורד רק בזכות שמירת מצב הבורות והתלות בקרב הציבור. מפלגת הליכוד, מצידה, נכנעה לסחטנות במשך עשורים, והקריבה את עתיד האומה למען יציבות קואליציונית. זהו אסון מוסרי ואסטרטגי.

מקומה של ישראל בעולם המודרני מונח על כף המאזניים. אסור להירתע.