זו לא תהיה קטסטרופה שתתרגש עלינו מחר בבוקר. השבוע ראינו את תחילתם של תהליכים שדוחקים את ישראל מהשורה הראשונה של המדינות המשפיעות באזור ומפקיעים מידיה את היכולת לנהל את ענייני הביטחון שלה בעצמה.
ממשלת הימין מלא־מלא שלנו, שכבר מזמן איבדה את המשילות, ויתרה השבוע על היכולת לנהל בעצמה את המלחמה מול חמאס, הפקירה את היתרון האיכותי של צה"ל על שכנינו ואיבדה את מעמדה כבת הברית החשובה של ארצות הברית באזור.
אינני יודע אם ראש הממשלה עודכן מראש על העסקה, ואולי אפילו נתן את הסכמתו מבלי להיוועץ עם מערכת הביטחון או לעדכן אותה. אם כן, זו לא תהיה הפעם הראשונה. גם כאשר החליט טראמפ למכור מטוסי F35 לאמירויות, נתן בנימין נתניהו את הסכמתו בחשאי.
נערת ריינס של טראמפ
ישראל מעולם לא הצליחה לשמר לאורך זמן בלעדיות על הפעלת מטוס קרב אמריקאי באזור. לפני כמעט 50 שנה הייתה ישראל למדינה הראשונה מחוץ לארה"ב שקיבלה את מטוס ה-F-15. כמה שנים אחר כך, ועל אף מחאות ישראליות, החליטה ארה"ב למכור אותו גם לסעודיה, שמפעילה כיום יותר מטוסי F-15 וגם מתקדמים יותר מאלה שבידי חיל האוויר הישראלי.
גם אם הכל יאושר, המטוסים שתקבל סעודיה יהיו שונים מאלה שבידי חיל האוויר. ישראל עשתה התאמות ייחודיות למטוסי ה־F35 שלה, והניסיון המבצעי האדיר שצבר ה"אדיר" מבטיח ש־F35 סעודי לא יהיה קרוב ביכולותיו ל־F35 ישראלי. הבעיה היא שזה לא ייעצר בסעודיה. קטאר וטורקיה, שתי הבסטיז החדשות של טראמפ, יהיו הבאות בתור, והנה אנחנו במרוץ חימוש אזורי. תוסיפו לזה את הכור הגרעיני שתקבל סעודיה מארה"ב.
אומנם ללא יכולות העשרת אורניום על אדמת סעודיה, אבל גם זה לא יישאר רק בתחומי ממלכת בית סעוד. שתי המדינות הסוניות הגדולות – מצרים וטורקיה – יתקשו להישאר אדישות למול יכולת גרעינית סעודית. ולא, סעודיה לא צריכה גרעין כדי לייצר אנרגיה. לא חסרים לה משאבי אנרגיה אחרים.
את כל הטוב הזה מקבלים הסעודים מבלי שהתחייבו, עד כה, להסכם עם ישראל. קשה להפריז בחשיבות של יחסים גלויים עם סעודיה עבור ישראל. הסכם שלום איתה ימצב מחדש את ישראל באזור וישפר דרמטית את מעמדנו המדיני והכלכלי. סעודיה נתפסת בישראל כאבן הדומינו הראשונה, שאם תיפול – תפתח עבורנו את כל העולם הערבי והמוסלמי. הלוואי שהסכם כזה מתרקם בחשאי מאחורי הקלעים, אבל כפי שהם נשמעו השבוע, לא טראמפ ולא מוחמד בן סלמאן ממהרים לצרף צלע שלישית לסיפור האהבה שלהם.
בינתיים הוא מרכין ראש ומברך באנגלית (אולי בתקווה ששותפיו הקואליציוניים לא דוברים את השפה) על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2803, שהיא אחת ההחלטות הקשות לישראל בתולדות הסכסוך עם הפלסטינים.
ההחלטה מעבירה לראשונה בתולדותינו את ניהול הסכסוך לידיים בינלאומיות. היא מאפשרת הצבה של כוח בינלאומי ברצועת עזה, שאת הרכבו לא אנחנו נקבע, ושואפת, אבל לא מבטיחה, שחמאס לא ימשיך לשלוט בעזה. היא כן מבטיחה המשך מימון רציף לחמאס דרך "סיוע הומניטרי", שיזרום באופן מתמיד לידיו.
אם עוד שנה נתעורר מול חמאס חזק בעזה, כשחיילים טורקים וקטארים מונעים מאיתנו לפעול נגדו – יהיה קשה להאשים בזה את היועמ"שית. ככה נראית ממשלת ימין מלא־מלא.
התרעות פיקוד העורף