בפעם המי יודע כמה הגעתי שוב לסדנה לגמילה מעישון. מאחר שהייתי מאושפז בדיכילוב תקופה ארוכה, למאכערים שם היה קל למכור לי את הרעיון של הפסקת עישון. אפילו דובר שם על פרופ' שמנהל את התוכנית, היא תהיה מדעית, יוקרתית וכל החארטה שמאכערים מוכרים לאחד כמוני בגלל שאני דביל. אז אין פרופ', והיא לא מדעית. זו תוכנית זהה לזו של אלן קאר, גם המנחה (מיומנת וטובה) עובדת באלן קאר, אז ההבדל היחיד בין תוכניות הגמילה הוא יותר מ־1,500 שקל שגובה איכילוב, בגלל הבטחות שווא על פרופסורים ומדע.
אגב, באלן קאר מחזירים לך 75% או 80% מהכסף, אם לא הצלחת להיגמל. באיכילוב זה כסף מת. שילמת, אז נגמר. אז מה היה יוקרתי שם? רק המחיר. 5,000 שקלים, והכריכים בהפסקות, הפלפלים הקטנים הצבעוניים ועגבניות השרי החמודות. אבל המאכער בשיחה שלפני היה להוט להסביר לי שזה לכל החיים, כמה סדנאות שתרצה. כיפוש התלהבה, כי מבחינתה אני יכול לבלות כל יום בסדנה כזו של גמילה, אז היא העבירה להם את הכסף מיד. אפילו לא בתשלומים, כדי שנוכל לריב על החזר.
בכניסה דווקא שמחתי לראות שולחן תקרובת עם בורקס וירקות. אם אזדקק לחיזוקים, אני מצפה גם לביצים קשות וקצת גבינות. לוותר על המיחם מים, שזה ממש מהפיפטיז של המאה הקודמת, ולהביא מכונת אספרסו קטנה. דחילק, הפסקתי לספור את הכבשים הפועות, כמוני, שהגיעו לאולם כשהגעתי ל־30 ראשים, והיו עוד כבשים. בהכנסה של 150 אלף שקל אפשר לארגן 90 קפסולות של אספרסו.
הבעיה של דיכילוב עם סדנאות גמילה מתחילה במציאות שמישהו כבר עשה את זה קודם, הרבה קודם. אז אם משווים, שוב, לאלן קאר, שם יש כורסאות חשמליות מפנקות. זה נורא כיף לנמנם כשהמרצה מדבר/ת שש שעות. אנחנו הגענו לפרקטיקום, הנחיות של עשה/לא תעשה, שזה בגדול פרק של 40־30 דקות. לשבת על כיסא שש שעות זה גדול עליי.
אני נאלץ לרחף לאט ולעשות לעצמי דמיון מודרך של אמבטיית קצף וקריאת עיתונים, מלווה בארבעה טוסטים של אבוקדו עם פרוסות עגבנייה ומלפפון חמוץ, וכמובן וירג'ין מרי (אחותה הבתולה של בלאדי מרי, בלי אלכוהול) שמארגנת לי כיפוש, לשיפור המצב. כל ההסברים על החומרים שיש בסיגריה, גם טומטום כמוני מוצא בגוגל. וגם אם לא, כיפוש וגיאצ'ו ימצאו לי את החומר.
בגמילות, ואני באמת ובתמים מנוסה בתחום, אפשר ואף צריך מסרים קצרים, מובנים וקלים יחסית ליישום. אני מבין את המגבלה שקשה לשווק למכורים את המחיר של 5,000 שקל, רק לשעה, אחרי שהבטחנו להם את פרופ' רוני גמזו שהיה מנכ"ל דיכילוב, ורימינו קצת/ הרבה יומיום/כל היום שזו סדנה קבוצתית ויש גם פגישות אישיות (אני באמת כועס על עצמי שאכלתי את החארטה הזו מהמאכער שהונה אותי בטלפון. עם כל הניסיון שלי, אף שאני מוגבל, הייתי חייב לדעת שזו רמאות צרופה). אז הכנו במקום עטיפה גדולה שתחפה על הרמאות. יאללה בסדררר. רק תכינו כורסאות ולא כיסאות. מניסיוני, קל יותר להונות אותי כאשר אני שוכב בכורסה.
בינתיים אני מחזיק מעמד. אחרי האירוע בדיכילוב, הגעתי הביתה, נתתי שנ"צ של חמש שעות, כדי להפנים שאני בסדר, שצלחתי שש שעות דיבור. אחרי 90 דקות של ערנות וצפייה בחדשות, חזרתי לישון. הנושאים בחדשות לא מתאימים לגמילה. להפך, הם מגבירים את הסיכון להתמכרויות. אז אין כמו שינה לסיוע בגמילה. אם אקפיד לחרופ 16 שעות ביום, אני אצליח להיגמל.
אבל בינתיים יש עניינים שמטרידים אותי. למשל היתר של חברות הסלולר לארגונים של החניוקים לרכוש מאות ואלפי מספרי טלפון. באמצעות אותם מספרים, הם מטרידים את כל העולם ואשתו בבקשות לתרומות. יש אומנם חוקים נגד הפצת ספאם, אבל החניוקים הם מעל החוק, הם קשובים רק לאלוקים של הבאבא־בובות שלהם. בגלל זה יש לנו ימבה תורות.
כבר חסמתי מאות מספרי טלפון. אבל המספרים אצלם מתרבים כמו וירוסים באפידמיה. ביררתי עם קציני משטרה, לא ניתן לעשות כלום, בטח לא לעצור את המגיפה. צריך לדעת לחיות איתה, או להחליף מספר טלפון ולקוות שהחניוקים לא יגיעו אליו. כמו בכל שבוע פסיכוטי וכאוטי, גם השבוע אילצתי את עצמי לעקוב אחרי הדגנרטים והדגנרציה באגם הדרעק ושלוחותיו. להלן הממצאים.
אהבתי את הנוסח לקידום חוק גז"ד מוות למחבלים בוועדה לביטחון לאומי, באגם הדרעק. סעיף 7 מבטיח המתה הומנית, בזריקת רעל, שתבוצע על ידי שב"ס. חשוב, באמת, לשלוח את חוליות ההוצאה להורג לטקסס. יש שם במדינה עיירה שבבית הכלא שלה מבוצעות ההוצאות להורג. זה טקס־טקס משמעותי של כ־24 שעות. אז שהג'מעה תצא להשתלמות.
אבל הכי מעניין בהצעת החוק הוא סעיף מס' 4. "החוק יקבע כי כל מי שרוצח יהודי, רק בשל היותו יהודי, לרבות מתכנן או משלח, דינו מוות בלבד". כן, באגם הדרעק, דגנרציה היא מחלה מידבקת. באיזה מקום בעוילם־גוילם, יש חוקים להמתה שמתבססים על גזענות? מה דינו של יהודי שרוצח ערבי, רק בשל היותו ערבי? הילולה עם ספרי תוירה, כבוד ויקר? אז איני משוכנע שזה יתקבל יפה בעוילם־גוילם, גם לא אצל דונלד, שהשתלט על כתריאליבק'ה, הפקר־הפקר פטרושקה.
המשטרה ממליצה על כתב אישום נגד רב ראשי לשעבר, בחשד לסחיטה. הרב'ה הקדוש ועוד כמה באבא־בובות קדושים פחות, הם דיינים בבתי דין רבניים. על פי חשד הם סחטו קולגה, כדי לקדם את האינטרסים שלהם. לא קרה כלום, אסור לפרסם את שמו של הרב'ה הראשי, רק נציין שאינו ספרדי, כי מדוע להעמיד את כל הבאבא־בובות בפני החשד? אגב, יסגרו את זה. לא יקרה כלום, כולם יבקשו סליחה ומחילה.
לחמישה שוטרי מג"ב מהפלוגה החרדית היו קשיי נזילות, אז הם מצאו פתרון: הכנסת שב"חים לשטחי המדינה. הגבייה הייתה הוגנת לשני הצדדים, 100 שקל לשב"ח. הייתה דרישה לסחורה, אז היה כסף גדול. כל שוטר הביא כ־30 אלף שקל הביתה רק מהחלטורה הזו. מח"ש כמובן יתעקשו על העמדה לדין. הבאבא־בובות יתערבו, דיירי אגם הדרעק יזעקו, והענישה תהיה רפה וקלה. כי הסבירו לי שיהודי לא פוגע ביהודי.
אתנחתא קומית. מוישה גפני כועס על יצחק גולדקנופף, בגלל השיט בדנובה שתועד ופורסם ברבים. "יו"ר יהדות התורה לא יכול לבלות על ספינה, עם נגנים גויים. זה לא עניין פרטי, זה מכתים את כל הסיעה". זה מה שמפריע להם, הנראות של דת הנגנים? מה עם הנראות של עשיר שמבלה בחו"ל, בעוד יותר מדי מצביעים שלו מתחת לקו העוני? מדוע זה לא מפריע לגפני ושות'?
רק אז, כאשר כל 200 החיילים והחיילות בסדיר וקבע יעזבו ואזרחים ימלאו את מקומם (אולי רבע, כי החיילים זה כוח עבודה זול, הכי זול), אפשר להתחיל להתייחס עניינית. גם גיוס מילואים לא יהיה אפשרי. אם יוחלט להמשיך לשדר, אז רק בזכויות ובמגבלות שחלות על תחנות רדיו אזוריות. הכנסים האלה באגם הדרעק, הם פארש. כמו כוסות רוח למת.
מזכיר גועליציית האפסים פרסם את שמות חברי ועדת ה"טאייח", שיקבעו את המנדט של איזו כנופיה שהם יקראו לה ועדת חקירה. זו בדיחה עצובה, סיט־דאון־טראג'די, שתרדוף את תשעת הדגנרטים לכל אורך הקריירה הפוליטית שלהם. בסך הכל מדובר בסנג'רים, שימליצו אולי על מה בא להם בראש, אבל מי שיקבע בסופו של דבר הוא אבי האומה. התשעה הם רק פועלי במה.
מחבלים יהודים תקפו בבוקר יום שלישי כוחות ביטחון מאוגדת יו"ש, מג"ב, מחוז ש"י במשטרה, וכמובן מנהל אזרחי, שהגיעו לפרק התנחלות בלתי חוקית. כמו בכל התארגנות של טרור יהודי הותקפו כוחות הביטחון ביידוי אבנים, תקיפה במוטות ברזל, הבערת צמיגים ורכבים. לחיילים ולשוטרים ניתנו פקודות שאוסרות עליהם להפעיל כוח מרתיע, שימוש בנשק ו/או שימוש בקפא"פ שעלול לגרום לנזק למחבלים היהודים, לכן שוטרים נפצעו. שישה מחבלים נעצרו לסדנת פינוק במחוז ש"י. אין סכנה שיועמדו לדין.
פיתהמר בן גביר ממשיך להשתולל באין מפריע. את האחראי על תעודות חסינות הוא מחליף. הוא הציע את עצמו לתפקיד (יותר נכון את חנמאל, כי הוא רק בקמפיין בחירות והחרבת המשטרה), אף שישנו אדם שניצח במכרז. אחרי זה הוא רוצה למנות תנ"צ בדימוס שהוא מאוד אוהב.
סביר להניח שהוא ידרוש מהתנ"צ לספר לו מה יש בכתבי החיסיון. כל אחד אוהב לדעת מה שחסוי ממנו. אבל היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, אשמה בזה. את רפ"ק רינת סבן, שאמורה להתקדם לדרגת סנ"צ, הוא לא סופר כלל. הוא לא מוכן. הוא ואנשיו ממררים את חייה באגם הדרעק ומחוצה לו (דיון בוועדה באגם הדרעק, אף שהעניין בדיון משפטי). היא הגישה תביעה משפטית. אני כבר מחכה לפיתהמר בדיון המשפטי. אני מקווה שישודר בשידור ישיר, העם אוהב בידור.
בין לבין הוא מתערב בחקירות. בוועידת ישראל היום הוא טען: "יש בטלפון של הפצ"רית ראיות נגד היועמ"שית, אני יודע את זה בוודאות". איך הוא יודע מה קורה בחקירה פלילית, אם החוק אינו מתיר לו להיות מעורב או מעורה בחקירה? זה מה שיש. הוא שולט במינויים של הבכירים כדי להתמיד בהחרבת הארגון. לשלוש שנים הוא נזקק כדי להחריב אותו, מעניין כמה שנים יידרשו לשיקום משטרת ישראל.
יש בישראל רעב, כך קובע דוח של הביטוח הלאומי. יותר מרבע מהאוכלוסייה פשוט רעבים. יש קשישים רעבים וילדים רעבים. את גועליציית האפסים זה לא מעניין. האמת שרעב ועוני לא עניינו אף אחד באגם הדרעק יותר מדי, אף פעם. היו פעיות רפות של איך אתם עושים את זה לעניים, בזה זה נגמר. עד לדוח מצב העוני הבא. רק שהדגנרטים באגם הדרעק יפסיקו להצהיר: "אנחנו נילחם בעוני".
יהיר לפיד בריאיון באחת מהוועידות שקרו כאן: "נתניהו יפסיד בבחירות, אנחנו הולכים לנצח". אני לא מצליח להבין איך החלום הזה יהפוך למציאות, אבל מצד שני איני רואה את לפיד ומפלגתו מהווים גורם כלשהו בבחירות, לנוכח המציאות בשטח.
הפוסטים של שורד השבי רום ברסלבסקי קשים לעיכול. גם הפוסטים של עמיתיו אינם קלים. אבל צורם לי שברסלבסקי ועמיתיו השבים מצפים לשיחת טלפון או פגישה עם אבי האומה או השר לבט"פ. השבים לא מעניינים אותם, הם גם לא עניינו אותם, עד שדונלד החליט בשבילם עם מסמך 20 הסעיפים. חבל לי על השבים שמצפים להכרה כלשהי, או להערכה.
הם חייבים לעבור על הכרוניקה, על רובה לפחות, כדי להפנים: הם היו ונותרו עול על השלטון. כל פגישה של חטוף או שבוי עם דונלד בבית הלבן, זה כמו אגרוף לכבד של כל אחד מחברי גועליציית האפסים. כי כולם מודים לנשיא ארה"ב, זה הפרוטוקול. אבל רוב מוחלט של השבים מתעב את גועליציית האפסים.
נ.ב.
נותנים לנו להבין שאבי האומה בדרך לעוד טיול לאמריקע. אותי מעניין אם יתקיים מטס לכבודו של אבי האומה. מדוע רק ליורש העצר הסעודי? אולי רק כי יש לו טריליון דולר להשקיע באמריקע, ואנחנו עדיין בתחום הגמ"ח אצל כל משלם מיסים באמריקע.
מדינה פלסטינית לגבולה של ישראל היא כבר דאן־דיל בבית הלבן ובבית המלוכה בריאד. כמובן שגם בירושלים בירתנו אבי האומה יודע את זה, אבל לא יודע איך לספר לנו, כי ראינו את החדשות מהבית הלבן בכל הרשתות האמריקאיות. לכן נדרש זמן לייצר לנו שקר שנוכל לבלוע אותו, מבלי להקיא.
גם עסקת הנשק עם סעודיה היא דאן־דיל. אז למה צריך שוב לנסוע לטיול באמריקע? יש לדונלד בכלל זמן בשבילו? אולי. אוקצור, שבוע הבא יהיה הרבה יותר גרוע מהשבוע הזה. אנחנו עוד לא יודעים ליהנות מהטוב שיש לנו עכשיו: אם עוד לא איימו עליכם, לא דקרו אתכם, או ירו בכם – אתם עשר!
אגב, גם אם כן פגעו בכם, למפגע כבר מוכנה בקשת חנינה מפורטת וסוחטת דמעות, אם יורשע בדין וזה ספק גדול. כי אנחנו, אלה שאין להם יחס כלשהו לדת, אנחנו אבק מיותר כאן.
התרעות פיקוד העורף