בשטח נותרו בפני א־שרע אתגרים כבדי משקל – הרחבת שליטתו במדינה. האגוז הקשה ביותר הוא הכורדים – כוח צבאי מאורגן, שהוכיח עצמו בלחימה מול דאע"ש. הם זוכים לתמיכה אמריקאית ומעוניינים לשמור על “אופיים האוטונומי”. לכך טורקיה מתנגדת, ונוכחות שר החוץ הטורקי בחלק מפגישות א־שרע בוושינגטון נועדה להבטיח שהאינטרס הטורקי יישמר. בעינן עמדות שאלת העלאווים בצפון־מערב המדינה, והדרוזים (והבדואים) בדרום־מזרחה.
שר החוץ הסורי ביקר בלונדון מיד לאחר הביקור בוושינגטון ודיבר במכון המחקר "צ’טהאם האוס". תשומת לב הנוכחים הוקדשה לזירה הפנימית, ולשאלה אם המשטר החדש מתכוון לכונן שיטת ממשל ייצוגית ופלורליסטית. השר נמנע מאזכור המונח “דמוקרטיה”, ולא השיב בנחרצות לשאלה אם יש כוונה לאפשר הקמת מפלגות פוליטיות במסגרת הפלורליזם הפוליטי, שמורגש במדינה. הנתיב המהיר שבו צועד א־שרע מרשים, וראוי שהציפיות ממנו יהיו ריאליות. סביר שחלק גדול ממהלכיו, במיוחד אלו שנוגעים לצעדים נגד דאע"ש וגורמי ג’יהאד, מעוררים התנגדות בקרב חלק ממי שמקיפים אותו. כך גם הדהירה למחנה האמריקאי. בוושינגטון יש המזהירים מפני ניסיונות התנקשות בא־שרע.
ישראל חייבת לשקלל את המעמד המועדף שמקבל א־שרע מטראמפ, כשהוא מגובה על ידי יורש העצר הסעודי והנשיא הטורקי. האשראי מצד טראמפ משמעותי, וראוי שישראל תתחבר אליו. ההסכם הביטחוני, שעודנו על המדוכה, חשוב לארצות הברית ולא־שרע, אך גם לישראל. הביטחון העצמי הגובר של א־שרע בא כבר לידי ביטוי בהתבטאויותיו כלפי ישראל ודרישותיה סביב ההסכם. הסכם שמסדיר את מחויבויות שתי המדינות להסכמי ההפרדה מ־1974 משרת אינטרסים ישראליים וראוי שייחתם בהקדם. הקלפים שייוותרו בידי ישראל מעניקים עדיין מרחב תמרון משופר.
התרעות פיקוד העורף