אתה נכנס לתפקיד כשברור שישראל ניצבת בפני עשור של אתגרים ביטחוניים מורכבים, אשר להם יידרש המוסד לספק מודיעין, התרעה וגם יכולות לחימה. קטונתי מלהמליץ לך מה נכון לעשות, אבל אני מרשה לעצמי להמליץ על שורה של שאלות שראוי לך להתייחס אליהן בחודשים הראשונים לכהונתך. אם תצליח להשיג להן תשובות בהירות, הן יאפשרו לך להתמקד טוב יותר במטרות.
השאלה הראשונה שאתה צריך לשאול היא: מה למד המוסד מ־7 באוקטובר? אם עוד לא קראת, אתה תקרא בוודאי את התחקיר שנעשה במוסד על 7 באוקטובר - תחקיר שמנקה את המוסד מאחריות למתן התרעה למלחמה שפרצה, מאחר שעזה לא הייתה מדינת יעד של המוסד. זאת, אף שהמוסד כן עוסק בהנהגת חמאס בחו"ל.
מכאן נגזרות השאלות הבאות: מהי אחריותו של המוסד בעזה? האם נכון להגדיר את עזה כמדינת יעד? האם יש למוסד יכולות ייחודיות שהוא יכול להפעיל בעזה, ושנותנות לו יתרון יחסי על שני ארגוני המודיעין האחרים?
כדאי לחשוב כבר היום איך ייראה חמאס 2.0 של אחרי המלחמה. איך יתפצל הכוח בין ההנהגה הדלילה של חמאס שנותרה בעזה, לבין ההנהגה שעדיין מתפקדת בחו"ל? ומדוע לעזאזל יש עדיין לח'אלד משעל ולח'ליל אל־חיה כרטיס אשראי וחשבון בנק שעובד? האם יש למוסד יכולות באיראן ובמקומות אחרים שיוכלו לשפר את האיסוף על חמאס?
המחסניות המבצעיות התרוקנו
זה נכון גם לגבי קטאר. המוסד, שהוביל את העברת הכסף מקטאר לחמאס בשנים שלפני המלחמה, פטר את עצמו מאחריות לשגיאה ההיסטורית הזאת באמירה שביצע את מדיניות הממונה עליו. מה צריכה להיות מדיניות המוסד מול קטאר, והאם היא שותפה לגיטימית?
אל מול הציר השיעי נחל המוסד הצלחות מבצעיות מרשימות בלבנון ובאיראן, אבל ההצלחות הן קצרות מועד, ואיראן כבר עמלה על חידוש היכולות הבליסטיות שלה, ועדיין לא החליטה מה לעשות עם תוכנית הגרעין שנפגעה.
היא הבינה שההשקעה הרבה שלה בדיוק של הטילים לא הביאה את התוצאה המקווה - והם עשויים לבחור להשקיע בכמות על חשבון דיוק. לקח נוסף של איראן מהמלחמה הוא שהיא צריכה לרדת עמוק מתחת לקרקע, אל תוך ההרים והסלע, לא רק עם הטילים והגרעין – אלא גם עם המפקדות וההנהגה.
סוריה היא סימן שאלה ענק. האם יש שם פוטנציאל לשותפות בין ישראל לאסלאם סוני קיצוני נגד השיעים, או שיש לראות בה מדינת אויב פוטנציאלית? נראה שבקרוב תצטרך לתת חוות דעת על הסכם ביטחוני בין ישראל לבין ה"ג'יהאדיסט בחליפה" היושב בדמשק.
לחשוב קרימינלית
בתחום המקצועי, כישלון 7 באוקטובר הדליק זרקור על תפקידו של חוקר המודיעין. כבר כיום ברור שהתפקיד הזה דורש הגדרה מחדש - הן בהכשרה וביכולות המקצועיות של החוקרים, הן בהכרתם את השפה והתרבות שהם חוקרים, והן ב"מזג המודיעיני" שלהם, שדורש הטלת ספק מתמדת.
תפקיד ראש המוסד ידרוש ממך לטפס במהירות גם לקומה האסטרטגית, שלא ביקרת בה הרבה בשנותיך בצבא. כן, נאמר שסייעת לראש הממשלה לנסח תפיסת ביטחון מעודכנת לישראל, אבל האמת היא שאין לנו תפיסת ביטחון רלוונטית מאז תחילת המלחמה. בהיעדר תפיסת ביטחון מעודכנת ומתוקפת, תהיה חייב לברר היטב ולפרטים מה היא הדירקטיבה המדינית למוסד. סביר שלא תקבל תשובות, ולכן תידרש אתה לספק אותן.
א' נתפס במוסד כמזוהה פוליטית עם השליט, וגם אתה נתפס כמינוי של נאמן אישי. לכן, כשתבין את העוצמות האדירות שיופקדו בידיך, תדע שהן לא העוצמות של השליט, אלא של עם ישראל, ואותו אתה משרת, כמו שעשית כל חייך. רומן גופמן, שיהיה לך בהצלחה רבה.
התרעות פיקוד העורף