קיים הבדל אחד. הפעם לא תפרוץ מלחמת עולם, כפי שהיטלר תכנן וביצע. קיומו של נשק גרעיני במאגרי אמצעי הלוחמה של מעצמות המערב וארצות בשליטת רודנים, יהרוס במלחמה את כדור הארץ – וגם המנצחים ייצאו נחרבים.
חטא על פשע
דיפלומטים בכירים במטה האו"ם בניו יורק ופרשנים אמריקאים ותיקים בוושינגטון פירשו את מסמך האסטרטגיה החדשה כמסר חד־משמעי לארצות המערב האירופיות, "דאגו בבקשה לעצמכן, הביטחון שלכן כבר לא מעניין את ארה"ב".
הנשיא טראמפ לועג לראשי ארצות אירופיות ומייחס להם חולשה. הוא כמובן לא מזכיר כי החולשה הזאת, שהוא כל כך בז לה, היא גם - ואולי בעיקר - תוצאה ישירה של ההתנהלות המעליבה שלו, שאפיינה גם את תקופת כהונתו הראשונה כלפי מנהיגים אירופים, כולל אלה הידועים כידידי ארה"ב. עכשיו נזכר טראמפ שמנהיגים אלו חלשים. הוא זה שאשם בחלק לא מבוטל במה שדיפלומטים בכירים בניו יורק ופרשנים אמריקאים ותיקים בוושינגטון מגדירים כ"שקיעתו של המערב".
טראמפ ידוע בנוהג המפוקפק שלו לא להחמיץ הזדמנות ללעוג ולבוז לראשי מדינות אירופה, גם לאלה הידועות ומזוהות כידידות נאמנות של ארה"ב. בנוסף, הוא אוהב לתקוף וללעוג לברית נאט"ו ובמיוחד לאיחוד האירופי. באחת מהצהרות הלעג שלו נגד האירופים טען טראמפ כי האיחוד האירופי נוסד מלכתחילה כדי "לדפוק" את ארה"ב.
זה בדיוק מה שקרה בשנות ה־30 של המאה הקודמת – שנות התחזקותה של המפלגה הנאצית ועלייתו לשלטון של אדולף היטלר. התגובות של ראשי ממשלות מערביות לטבח היהודים בסידני היו ברובן הגדול לקוניות, קצרות ושגרתיות – והפגינו את התנהלותם הפייסנית, כמו גם היעדר כל אומץ לב מוסרי להוקיע את ארגוני הטרור, לגנותם ולהתריע מפניהם. ברוב התגובות אפילו לא מוזכר שהקורבנות היו יהודים.
בכיר יהודי ותיק המוערך מאוד בקהילה אמר לי בשיחה: "כאשר פורסמו בגרמניה חוקי נירנברג, שעיגנו את האפליה נגד יהודים ורדיפתם בחוק הגרמני הרשמי, אף מדינה אירופית מרכזית לא פרסמה בזמנו גינוי והוקעה. גם בתגובתם נגד התקרית האיומה בסידני, ראשי ארצות אירופיות מערביות לא נראו ולא נשמעו מוטרדים, דואגים או חרדים במיוחד מהגידול באנטישמיות בארצותיהם. מה שמנהיגים אלו אינם מבינים, ואולי אינם רוצים להבין, זה שאנטישמיות מתחילה ופועלת נגד יהודים. אך זאת מגיפה מרעילה, שבסופו של דבר פועלת נגד המדינה ונגד כלל האוכלוסייה האזרחית שלה".
התרעות פיקוד העורף