מדובר בחשדות חמורים ביותר, כאלה שחייבים להיבדק ברצינות, ביסודיות וברגישות על ידי המשטרה – בין שחלה עליהם התיישנות ובין שלא. ואם יתברר חלילה שיש בהם ממש, ראוי והכרחי לקיים עליהם דיון ציבורי נוקב, גם אם לא יהיה ניתן להעמיד בגינם לדין בשל חלוף הזמן.
ואכן אי אפשר להתעלם מהרקע. בעברו של גולן פרשה קשה שטלטלה את הציבור הישראלי ובמרכזה הפגיעה הקשה בקטינות. אלא שהעובדה הלא נוחה, ובעיני רבים גם לא צודקת, היא שהפרשה ההיא הסתיימה ללא כתב אישום נגדו. אפשר לבקר בחריפות, לכעוס ואף להיגעל מוסרית. אך במדינה דמוקרטית לא ניתן להמיר תחושה ציבורית או עבר בעייתי בהוכחת אשמה בהליך חדש. עברו של גולן כחשוד אינו הרשעה, וחשד אינו פסק דין.
דווקא על רקע זה, הקביעה שנשמעה כמעט מיד לאחר הפרסום הנוכחי, ולפיה גולן "בטוח אשם" כי "אין עשן בלי אש", היא קביעה מסוכנת. מסוכנת משום שהיא מערערת עקרון יסוד: כל פרשה נבחנת לגופה. אם לא כך, אין טעם בחקירה, בראיות או בהליך משפטי.
למורכבות מתווסף פרט מטריד נוסף שנחשף בפרסום: מעורבותו של חוקר פרטי, שלפי הדיווחים מתגורר בכלל במיאמי ובעל מוניטין בעייתי לכאורה, ששירותיו נשכרו כביכול על ידי המתלוננת. בהקלטה שפורסמה נשמע אותו חוקר אומר לאנשיו של הזמר כי הזהיר אותם שכך יקרה, ובמקביל טען שביכולתו "לעזור" להם "לגמור" את הסיפור. אמירות שנשמעות לכאורה כניסיון סחיטה. גם כאן אין קביעה עובדתית, אך יש סימן שאלה כבד שמחייב בדיקה מעמיקה ולא תגובה אינסטינקטיבית בשלוף.
"חקירה דמיקולו"
על הרקע הזה בלטו וצרמו תגובותיהם המיידיות של כמה מארגוני הנשים המרכזיים בישראל. זמן קצר ביותר לאחר הפרסום הראשוני יצאו הודעות גינוי נחרצות, שמהן השתמע באופן ברור כי גולן אשם וכי גרסת המתלוננת היא אמת מוחלטת. הודעות שנוסחו ברוח חד־משמעית, ללא הסתייגות, ללא קריאה להמתנה לבירור משטרתי וללא הצגת ספק כלשהו.
כך איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית קבע: "לא הופתענו שזה הוא. לא שמעורבים חברים, ולצערנו עוד פחות הופתענו לשמוע את המסרים של מכונת היח"צ שלו. לא תאמינו, גם הפעם הוא טוען שמדובר בניסיונות סחיטה. במקרה של טאיסיה זמולוצקי ושל נ', המכונה הזו גבתה מחירים אדירים. אסור שזה יקרה פעם נוספת, וזו שעת האמת של משטרת ישראל. אחרי חקירה דמיקולו, הנחת הסלב וההסתחבקות של החוקרים עם גולן לפני כעשור – חובתם להראות לציבור הישראלי אחרת, עם חקירה יסודית וישרה. בלי פופקורן וטוסטים, בלי כרטיסים להופעה. רק היום ניתנה לנו הזכות להעניק ל־נ' ולטאיסיה את אות המאבק באלימות מינית, על עמידתן כדוד מול גוליית מול אייל גולן ומול כל מנגנוני הכוח שבידיו. והנה עוד הוכחה למכונה המשומנת שמנסה להלבין את גולן. לא ניתן לזה לקרות".
שדולת הנשים הודיעה כי היא "מאמינה למתלוננת, עומדת לצידה וקוראת לחקירה אמיתית בלי הנחות סלב. הפעם, בניגוד לחקירה הרשלנית שהייתה בפרשה של 'משחקי חברה' – אנחנו נוודא שהעדויות ייאספו ושכבודן של המתלוננות יישמר. האמת תצא לאור, והצדק חייב להיעשות עבור המתלוננת ועבור כל הנשים שנפגעו והשתיקו אותן לאורך השנים. שום הכחשה או פוסט שמנסה להסיט את הדיון מחקירת האמת לא יעזרו הפעם. הקול של המתלוננות חזק יותר מכל במה".
גם ארגון בונות אלטרנטיבה הצטרף לקו החד־משמעי: "למעלה מעשור משטרת ישראל נמנעת מחקר האמת בפרשת גולן. לטאיסיה ול־נ' שאזרו אומץ ודיברו מצטרפת כעת נפגעת נוספת לכאורה. התנהלות משטרת ישראל יוצרת רושם של בחירה בצד החשוד על חשבון המתלוננות. הגיעה העת למצות את דין הפרשה אחת ולתמיד. חיי נשים לא יהיו הפקר".
כשל עמוק
הדממה הזו אינה שולית. היא מהותית. כאן מצוי הכשל העמוק. ארגוני נשים ממלאים תפקיד חיוני בהגנה על נפגעות תקיפה מינית ובהשמעת קולן מול מוקדי הכוח. דווקא משום כך מצופים מהם סטנדרטים גבוהים במיוחד של אחריות ציבורית.
זהירות אינה בגידה בנפגעות ובמתלוננות. ההמתנה לבירור אינה הצדקה של הפוגעים, וההכרה בכך שמקרה מסוים עשוי להיות מורכב יותר מכפי שנדמה בפרסום ראשון אינה הופכת איש לסנגורו של אייל גולן. להפך. ארגון שמסוגל לומר, "החשדות חמורים, יש להקשיב למתלוננת, אך נמתין לחקירת המשטרה ונבחן את כל הנתונים" - הוא ארגון חזק, הגון וענייני. כזה שאינו פועל מתוך רפלקס הרשעה ציבורית אוטומטית של אדם בשל עברו, גם אם עבר זה מעורר סלידה.
חברה שמבקשת צדק אמיתי לנשים ולכלל אזרחיה חייבת להבחין בין מאבק עקרוני באלימות מינית לבין חריצת דין מיידית. זה איננו ויתור על ערכים פמיניסטיים – זה מימוש שלהם.
התרעות פיקוד העורף