מאז ינואר 2023 אנחנו עדים להפיכה משטרית של שלטון פופוליסטי ורודני, שמבקש לחסל את הדמוקרטיה ולקיים כאן משטר אוטוריטרי. למעשה, להונגריה היינו לטורקיה דמינו. עד כדי כך הממשלה הזו מופקרת, שכאשר אירע טבח 7 באוקטובר, הדבר לא עצר בעדה מלהמשיך ולהחריב את ישראל.
אחד הטיעונים השקריים והשחוקים שבהם משתמשים תומכיו של נתניהו הוא כי ברק לקח מידי הפוליטיקאים והעם את השלטון בעקבות המהפכה החוקתית. אין לדבר אחיזה במציאות. חקיקתם של שני חוקי היסוד במרץ 1992 - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק - הייתה למעשה מעשה מבורך, הכרחי ונחוץ. אלא שמי שעמד מאחורי החקיקה הייתה ממשלת שמיר, כלומר קואליציית הליכוד, ולא השופט ברק.
במהלך החקיקה היה ברור לכל שמדובר בחוקי יסוד, שיהיו עליונים על חוקים רגילים, וכי פסקת ההגבלה אוסרת לחוקק חוק הסותר את חוק היסוד אלא אם מדובר בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, במטרה ראויה ובמידה הנדרשת בלבד. כלומר, היה ברור שמדובר בביקורת שיפוטית.
בעצם, העובדה שעוד לפני חוקי היסוד של 1992 פסל בית המשפט העליון חוקים והחלטות ממשלה אינה מותירה מקום לספק: בישראל יש ביקורת שיפוטית, כפי שיש ברוב מדינות העולם, ויש בה חוקי יסוד המהווים חוקה פרק-פרק.
באשר לרוב שבו התקבלו החוקים, חשוב לציין כי שנתיים לאחר שעברו ברוב קטן, וכשכבר היה ברור שמדובר בהענקת ביקורת שיפוטית, עברו החוקים שוב ברוב גדול של 67 חברי כנסת.
עוד טענה מופרכת של מחוללי ההפיכה המשטרית היא כי החלטות בית המשפט העליון פוגעות בריבונות העם. אין בכך ממש. ראשית, רצון העם הוא רצון העם כולו, ולא רק רצון הרוב. שנית, אין דמוקרטיה ללא שמירה על חירויות הפרט.
למעשה, התרופה למחלוקת החוקתית היא חקיקת חוק יסוד החקיקה, שתסדיר את היחסים בין הרשויות, תקבע במסמרות את רעיון הביקורת השיפוטית ותמצא דרכים למתן במעט את האקטיביזם השיפוטי. אלא שמי שחולל הפיכה משטרית אינו יכול לקחת חלק בפתרון. הימין השפוי, המרכז והשמאל הציוני הם אלה שצריכים לעשות זאת.
התרעות פיקוד העורף