למה אני מתמקדת זה שבוע שני ברצף בפוליטיקאי עלוב ופתטי, שמתקשה לצלוח את אחוז החסימה? דווקא בגלל זה. מפלגתו של סמוטריץ' עשויה להתגלות כמרצ של בחירות 2026. אז מה הפלא שנתניהו מתאמץ להקדים תרופה למכה?
נתניהו מודע לבעיה האלקטורלית של סמוטריץ', ומודע גם לסירובו המסתמן של בן גביר לשלב את סיעתו של סמוטריץ' ברשימה שלו לכנסת הבאה. כי יו״ר עוצמה יהודית קרוב אצל עצמו. על פניו, למה שלא ישלב את סיעתו של סמוטריץ' ברשימה שלו לכנסת? למה שלא ימנע בזבוז של כמה עשרות אלפי קולות לגוש הליכוד־חרדים־חרד״ל? למה שלא יחזיר לסמוטריץ', שהכניס אותו לרשימה בבחירות 2022, טובה תחת טובה? תכף תראו.
נחזור לעולם המציאות. נתניהו ערב בחירות 2026 לא יכול להבטיח לבן גביר תיק בממשלה הבאה בתמורה להצלת סמוטריץ'. הפעם לא מדובר בניצחון הגוש אלא בהקמת גוש חוסם. אם 2.5 המנדטים של סמוטריץ' לא יתבזבזו, נתניהו יוכל ככל הנראה לעבור בקלות את הרף הנכסף של 50 מנדטים, למנוע ממפלגות האופוזיציה אפשרות להקים ממשלה ולשלוח את המדינה לבחירות חוזרות. בהנחה שהגוש לא יתפרק כמובן.
הרווח של נתניהו ברור, אבל מהו שכרו של בן גביר? נכון, הוא ימשיך במשך חודשים מספר במשרדו. אך מאידך, יכניס את סמוטריץ' ואת אנשי סיעת הציונות החרד״לית לכנסת הבאה על חשבון אנשי מפלגתו, ויסתכן באובדן המומנטום ובאובדן המנדטים שבאמתחתו, וייצא שכרו המפוקפק גם ככה בהפסדו. לא משתלם.
אז בן גביר הוא לא סמוטריץ' ערב בחירות 2022, והוא גם לא מרב מיכאלי. דבר ראשון, בין העבודה למרצ, על פי הסקרים דאז, הסתמן הפרש לא משמעותי, כך שמיכאלי לא הייתה פוגעת במפלגתה לו הסכימה לריצה משותפת. דבר שני, סירובו של בן גביר להציל את סמוטריץ' לא יקריס את הגוש: בשונה מ־2022, לא מסתמן תיקו בין שני הגושים.
בכביש המהיר של הבחירות, לסמוטריץ' אין סיכוי. הנתיב של בן גביר ככל הנראה חסום. על נתניהו, שמוביל את השיירה, לאתר כבישים עוקפים נוספים. הוא יכול בעיקרון לצרף את סיעת הציונות החרד״לית לליכוד, פחות או יותר לפי המתווה של צירוף תקווה חדשה, רק שהפעם יצטרך לספק שריון של שני מקומות לפחות (סיעתו של גדעון סער קיבלה מקום אחד בעשירייה השנייה).
זו עסקה מצוינת עבור סמוטריץ', טובה קצת פחות לנתניהו: סמוטריץ' יביא עימו מימון מפלגות, אך לא יביא מצביעים. מצביעי מפלגתו שנוטים לתמוך בליכוד כבר נמצאים שם, וזאת אחת הסיבות לעליית הליכוד בסקרים - נתניהו ״בלע״ את סמוטריץ'. זוכרים את איילת שקד, שהתלוננה במרץ 2019 כי הליכוד שותה ״בקשית״ מנדטים של המפלגה שלה ושל בנט? והמפלגה אכן לא עברה באפריל 2019 את אחוז החסימה.
דבר אחד ברור. נתניהו לא יצליח לתרגם למציאות את הפטנט שמציע עמית סגל, ולעודד את תומכי הגוש להזרים קולות לסמוטריץ' כדי שיעבור את אחוז החסימה. ההצבעה היא לרוב רגשית ולא שכלתנית, כי הבוחר המצוי לא מונע משיקולים טקטיים, מה גם שנתניהו פועל בכל הכוח דווקא לשלהב את הבייס. וכשאתה משלהב אנשים, הם לא ישלשלו פתק לקלפי מתוך שיקול מחושב וקר.
האפשרות המעשית אם כן היא זו שנתניהו בוחן: להזיז את יו״ר הציונות החרד״לית למקום שני ברשימתו שלו לטובת מועמד שונה, רענן ואלקטורלי. במצבו הפוליטי הנוכחי של סמוטריץ', כל מטאטא עדיף עליו בראשות הרשימה, עם עדיפות למטאטא חדש, שלא התלכלך בבוץ של 7 באוקטובר, בהתנכרות מוחצנת לחטופים, שעוברת רק במעוזי החרד״ל הנעולים ביותר, ובעיקר - בתמיכה בחוק ההשתמטות. וינטר מכחיש, אך זו דרכם של פוליטיקאים. כשהוא אומר ״לא״, יש לבדוק טוב טוב למה הוא מתכוון.
מה שכן, נתניהו יתקשה להזיז את סמוטריץ'. פעם בציונות הדתית הציבו כיסא ריק ליד שולחן החג לאות הזדהות עם אסירי ציון. יו״ר הציונות הדתית פעל במרץ לאורך שנתיים להעיף משולחן המגזר את הכיסא הריק של החטופים. אבל אין כוח, כולל נתניהו, שיאלץ אותו לזוז מכיסאו בראש השולחן. יש גבול.
התרעות פיקוד העורף