עם זאת אי אפשר ואסור לעצום עיניים אל מול סכסוכים אזוריים, מלחמות פנימיות, תקריות אלימות של גזענות, גילויי איבה ומשטמה נגד מיעוטים בכלל ויהודים בפרט, שמתחוללים בחלקים בעולם וצוברים עוצמה קטסטרופלית. אי אפשר ואסור שלא להגיב בגלוי ובנחרצות לתגובות החמקניות מצד ראשי מדינות מרכזיות, דמוקרטיות מערביות, לתופעות ולהתרחשויות המסוכנות שקורות בתחומי מדינותיהן או מדינות זרות.
את התגובות שמתפרסמות מטעמם של ראשי מדינות מערביות לתקריות קשות של אנטישמיות וגזענות אפשר להגדיר כמאפיינים של תקופת הנאציזם. לא בדיוק השוואה. אבל בהחלט קו אופייני לפרק האפל ביותר בתולדות האנושות. לא נעים ומטריד לומר שאנו חיים וחווים את הלכי הרוח, את האווירה, את האדישות והחמקנות של שנות ה־30 של המאה שעברה – שנות עליית הנאצים לשלטון.
מאז תום מלחמת העולם השנייה לא זכור ראש מדינה אירופית שהחליט לפלוש בכוח צבאי למדינה ריבונית עצמאית, ובמשך ארבע השנים מאז הפלישה איננו חדל מלשגר טילים נגד מטרות אזרחיות בארץ שלתחומיה פלש.
איראן היא המדינה המסוכנת והמאיימת ביותר על השלום והביטחון העולמיים. מדינה שחותרת להשגת נשק גרעיני ומסייעת לטרור העולמי. ראשי מעצמות המערב עוקבים אחרי התעצמות מאפיין הנאציזם בטהרן, ושותקים. ככה בדיוק שתקו ראשי מעצמות אלו לסיפוח אוסטריה ולתוכניות הלוחמניות של היטלר לפלישה לארצות הגובלות בגרמניה.
הוא הקים יחידות של חיילים מוסלמים שצורפו לצבא הנאצי והשתתפו בקרבות ברוסיה. יש משהו בדת האסלאם שנוטה לאהדה לאידיאולוגיה הנאצית, במיוחד בשנאה ליהודים. ואל־חוסייני היה ידוע בשנאתו ליהודים.
חוסר אונים מערבי
לפני מלחמת העולם השנייה ביצע היטלר כמה סיפוחים של מדינות ואזורים שגבלו בגרמניה. הוא סיפח את אוסטריה, שהייתה ארץ הולדתו. סיפוח שהתקבל באהדה ואפילו בשמחה בווינה, שהייתה ידועה בזמנו כ"עיר האנטישמית", הואיל ורוב אוכלוסייתה אהדה בזמנו את הנאציזם.
היטלר, כאמור, גם סיפח את חבל הסודטים, בתואנה שרוב האוכלוסייה בחבל דוברת גרמנית. את הפלישה לברית המועצות נימק והסביר היטלר בצורך ב"מרחב מחיה" ("לבנסראום") לגרמנים. היעד המרכזי של הפלישה לברית המועצות היה לכבוש ולהשתלט על שטחים גדולים, ולהקים בהם יישובים גרמניים.
כבר אמרנו שאי אפשר ואסור להשוות אפילו ברמז את מה שמתחולל בזירה העולמית – המשברים, הסכסוכים האזוריים, המלחמות הפנימיות – לתקופת עליית הנאצים לשלטון.
בשנות ה־30 העולם המערבי שתק. כיום אמצעי התקשורת המודרנית מעניקים לראשי המעצמות וארצות המערב דרך ואמצעים לפרסם הצהרות מחאה וגינויים. עבור המשטר האסלאמי הפרו־נאצי בטהרן, ההצהרות והגינויים הם לא רק חסרי כל השפעה – הם בדיחה ומקור ללעג ובוז נגד מנהיגי המערב.
שיהיה ברור, אנו בתקופה של הלכי רוח, אווירה ושיח ציבורי שחושפים חמקנות, אדישות וחוסר אונים מול התפתחויות חמורות בזירה הבינלאומית, שלא רק מזכירות, אלא מהוות חזרה הלכה למעשה על אופיין ומאפייניהן של שנות ה־30 של המאה שעברה.
התרעות פיקוד העורף