למרות התמיכה התקשורתית הגורפת, ולמרות הניסיון האופוזיציוני השקרי להציג את ועדת החקירה שמציעה הקואליציה כוועדת חקירה מטעם הממשלה (זה שקר מפני שעל פי החוק הממשלה תמנה רק מחצית מהחוקרים), הציבור ברובו לא קונה זאת.
לעומת זאת, בחוק ועדת החקירה הלאומית ההצלחה ההסברתית מרשימה. גורם בליכוד אמר בימים האחרונים: "הלוואי שבכל נושא שאנחנו פועלים לשנות את השיח הציבורי ולהנחיל את הנרטיב שלנו, נצליח כמו בעניין ועדת החקירה הלאומית".
הבעיה של מתנגדי החוק בהקשר הזה הוא שהוא הגיוני מידי. קשה לנצח את ההיגיון. אפשר להתנגד לממשלה ולדרוש למנות חוקרים שבוודאות יאשימו אותה - אבל קשה לטעון שתהיה זו חקירה הגונה או שוויונית. זו חקירה עם מטרה. וככזאת היא תהיה בלתי אמינה.
כלומר היא תהיה אמינה, אבל רק לאלה שמראש תומכים באותה מטרה. לאלה שלא, תהיה זו ועדה מיותרת. ולא מדובר בחלק מבוטל בעם. למרות הניסיון הבוטה לבטל אותו. בדיוק כמו שמציגים את ה"משפחות השכולות" ומדברים בשמם, תוך התעלמות מכוונת ממשפחות שכולות אחרות שחושבות אחרת.
התרעות פיקוד העורף