טראמפ עומד לבגוד במיליוני אנשים באיראן - זו תהיה טעות פטאלית | יעקב נגל

אחרי הקמפיין הישראלי-אמריקאי, שחיסל חלקים נרחבים מתשתיות הגרעין, הטילים הבליסטיים והמל"טים של איראן, נכסים שאיראן כבר נמצאת בתהליך שיקומם הרחב, קיימת רק מטרה אחת למו"מ עתידי, אם ארה"ב תחליט בטעות להיכנס אליו: פירוק מוחלט של כל מה שנותר, או שנבנה מחדש. אין יותר אשליות ומשחקים דיפלומטיים במשיכת זמן.

אם בטעות ייכנסו הצדדים למו"מ הוא חייב להיות הסבב הראשון והאחרון בגישה חדשה מן היסוד, שהופקה כלקח מהמלחמה, ולא המשך הנאיביות של דיוני העבר העקרים, ששירתו רק את האיראנים, שתמיד יצאו מנצחים מסבבי המו"מ. טהרן הגיעה לפרפקציוניזם באמנות השגת הויתורים, עיכוב האכיפה, ויציאה מהשיחות חזקה יותר.

איתות לעם האיראני

כפי שהנשיא טראמפ הצהיר בעבר, האולטימטום חד וברור: "קבלו את תנאי ארה"ב במלואם ומראש, או שתתמודדו עם ההשלכות". האולטימטום הזה חייב להיאכף, לא להיות מדולל. לפני כניסה למו"מ, גם אם איראן תסכים לתנאים המוקדמים, על ארה"ב לפעול צבאית כדי לשנות את המציאות האסטרטגית בשטח ולשלוח מסר ברור לעם האיראני.

וושינגטון חייבת לפעול כדי לחסל את תוכנית הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח, אמצעי השיגור העיקרי בעתיד לנשק גרעיני, ולפגוע קשות במנגנון הדיכוי הפנימי של המשטר, כולל משמרות המהפכה, שירותי המודיעין והביטחון. פעולה זו תשיב את ההרתעה וגם תאותת לעם האיראני שההבטחות האמריקאיות לעזרה הן אמיתיות.

לפני המלחמה, וביתר שאת עכשיו, לאור מצבה של איראן, הזהרתי שמו"מ, ללא תנאים מוקדמים ברורים, המלווים בפעילות בשטח, עלול להיות מסוכן. כיום, לאחר ההפגנות ההמוניות והדיכוי האכזרי על ידי המשטר, שכלל רצח של עשרות אלפים ברחובות והוצאות להורג, למרות ההבטחות המפורשות שמנעו בזמנו התקפה אמריקאית, האזהרות הללו הפכו ליותר קריטיות.

כעת, כשיכולותיה של איראן נפגעו מאד, למרות השיקום החלקי, רף הכניסה לשיחות חייב להיות גבוה בהרבה. המו"מ חייב להתחיל רק לאחר שאיראן תעמוד בפועל בדרישות קונקרטיות, שניתנות לאימות.

היינו כבר בסרט הזה

עמדת ישראל הייתה תמיד: אפס העשרת אורניום, אפס כורי מים כבדים מהם ניתן להפיק פלוטוניום, ואפס חומר בקיע על אדמת איראן. לפני הסכם הגרעין, איראן הייתה אמורה לכבד את החלטות מועבי"ט, לפרק לחלוטין את מתקני הגרעין, לסלק מאיראן את החומר המועשר, בכל הרמות, להפסיק כל עבודה על מים כבדים וכורים פלוטוגניים, להפסיק לחלוטין את העבודות על פיתוח מערכת הנשק, גם אם הן נעשות תחת איצטלה אקדמית, ולהפסיק פיתוח וייצור טילים בליסטיים ותמיכה בטרור. כל זאת תחת פיקוח בינלאומי הדוק.

אם לפני המלחמה, הדרישות הללו היו יעד הסיום של שיחות המו"מ, כרגע הם חייבים להיות התנאי הבסיסי לכניסה למו"מ. כניסה למו"מ, ללא ביצוע בפועל של הפעילויות הללו, יקנה לאיראן בוודאות ניצחון אסטרטגי.

הלקח מ-2015 ברור: חצאי פתרונות נכשלים, הסכמים רעים מתמוטטים ודרישות חלשות מחזקות עריצים. אין יותר מקום לפיוס, להעשרה, לטילים בליסטיים ולתמיכה בטרור. הדרך היחידה היא פירוק מוחלט ומראש, יתכן גם מלווה בתקיפה צבאית מקדימה. כל דבר פחות מזה מבטיח כשלון. אם איראן תסרב האלטרנטיבה חייבת להיות הפעלת מלוא הכוח. העם האיראני, הנאנק תחת שלטון מושחת ואכזרי, זכאי ללא פחות מכך.