נתניהו יודע שאין ביכולתו לשנות את עמדותיו של טראמפ, הידוע בעיקשותו, אבל אם הנשיא האמריקאי יחליט לצאת למבצע גדול נגד משטר האייתולות, ותהיה בכך הצלחה, נתניהו כמו נתניהו ידע מיד למנף את הדבר ולנכס את ההישג לעצמו לקראת יום הבוחר. בבחינת "טסתי בדחיפות, הצעתי, הזהרתי, שכנעתי, השפעתי – והרי התוצאות לפניכם".
בנוסף, נתניהו חיפש דרך משכנעת לא להשתתף בכינוס מועצת השלום של טראמפ ביום חמישי הקרוב, שם הוא היה נאלץ לשבת ולהצטלם לצד מנהיגים כארדואן. בנסיעה הפתאומית לארצות הברית נתניהו היה יכול להצדיק את ביטול השתתפותו בכינוס של טראמפ, אבל מנגד הוא הקריב את השתתפותו בוועידת איפא"ק שבה הוא נהנה מאוד להשתתף ולנאום.
הזבוב המדומה על הקיר בחדר הסגלגל שבבית הלבן קלט, יש להניח, את ראש ממשלת ישראל מנגן לנשיא האמריקאי על הנימים הדקים והרגישים ביותר. משהו בנוסח: "כל הסדר, גם הטוב ביותר, עם המשטר האפל הזה, יהיה הסכם רע, שממנו אתה וארצות הברית הגדולה תצאו לוזרים. זה יהפוך לניצחון מהדהד של משטר האייתולות, שימשיך לדכא 90 מיליון אזרחים איראנים ולעשות ככל העולה על רוחו, בניגוד גמור להבטחות שאתה נתת לעם האיראני ולעולם".
בהמשך, אפשר לשער, נתניהו עבר לפסים אישיים כשהציג את מצבו הפוליטי הקשה במקרה שמשטר האייתולות ישרוד – מעבר לאיום על ישראל וביטחונה. שרידות כזו תפגע במעמדו כמי שלא פעל עד הסוף לפגיעה במשטר הזה. זאת, מלבד הפגיעה במעמדו כמי שלא השיג את הניצחון המוחלט על חמאס.
וכמובן, יש להעריך שבשיחה הוזכרה גם עננת המשפט שמרחפת מעל ראשו של נתניהו, כשספק רב אם הנשיא הרצוג יעשה צעד כדי לפזר אותה באמצעות חנינה.
כאן טראמפ כנראה הבטיח לעזור במלוא המרץ, ואת ההוכחה סיפק כבר למחרת כשהטיח בנשיא הרצוג: "הוא צריך להתבייש שהוא מסרב לתת לנתניהו חנינה, זה מביש". כשמצרפים לכך את כל המחמאות שהרעיף טראמפ על נתניהו כמנהיג גדול, קל להבין את הצורך הבהול של נתניהו בנסיעה ובפגישה.
התרעות פיקוד העורף