היתרון הצבאי שלנו הוא בכך שהברדק באיראן גדול מהברדק אצלנו | רן אדליסט

שנתיים וחצי שנות לחימה בסוריה, איראן, עזה ולבנון מציגות אפשרות שישראל תצטרף לחבורה הזו ושום קשקושי "יחד" לא יכסו על המציאות. היתרון הצבאי שלנו הוא בכך שהברדק באיראן גדול מהברדק אצלנו, בינתיים. הסיבה: אצלם שולטת דיקטטורה משיחית על מלא בגיבוי כוחות הביטחון, ואנחנו רק בתחילת הדרך. אם יש את נפשכם לדעת כיצד מתפקדת דיקטטורה דתית, בדקו את הביצועים של איראן בביטחון, בכלכלה ובחברה.

הצצה קצת יותר מעמיקה למדינת האייתולות מגלה שבכל הנוגע ללחימה הם אכן בנו רקע מדעי מתקדם, השקיעו מאמצים בזחילה לפצצה, ובעיקר השקיעו בכוחות הביטחון הפנימיים. האיראנים צברו טילים – ואיבדו את ההגנה מול איום אווירי. מסורת של עשרות שנים עשתה בישראל הגנה אווירית רב־שכבתית, בעוד שבאיראן הכסף הגדול הלך למשמרות המהפכה ולמיליציות שלהם, וכן לפצצה. זה טבעו של משטר דיקטטורי מתלהם שמזניח את ההגנה ואת הלכידות החברתית.

וזה בדיוק מה שיקרה אם ממשלת הקנאים שלנו תסמוך על היושב במרומים, על הכוח המתקיף ועל כוחות הביטחון הפנימיים. ישראל כבר השקיעה בהגנה אנטי־אווירית סכומים אסטרונומיים, ושכחה חלק גדול מהעורף.

אלא שבין השאר הוא הסביר לי, באופן פרטי, שרוסיה מפתחת טיל בליסטי היפר־סוני (3 מאך) מתפצל, והוא שרטט פחות או יותר את הטיל שאנחנו מכירים מקרוב כיום. אני מבין עכשיו שהוא התכוון אז לטיל שגומר היום שכונות שלמות. אני בהחלט מקווה ששפר טעה וטועה גם היום. בכל מקרה, יש צורך לבחון אם ואיך נערכה מערכת הביטחון לתופעת הטיל המתפצל. לאסוננו, את הטיל המתפצל מאיראן ניתן להכיל על ידי הקרבת אזרחים, בעוד הטיל המפצל, שיש בו איום קיומי, הוא מדיניות הממשלה שמפזרת פצצות מצרר משלה על פני כל המדינה.