אני מניח שחלק מאזרחי ישראל כבר ויתרו על ליל סדר בהרכב נרחב ליד שולחן עם הארכות. אולי יש אפילו כאלה שכבר הכינו עצמם לאפשרות של ליל סדר עם השכנים במקלט, או ליל סדר בממ"ד, לבני המזל בעלי הממ"ד. אני באמת מתפלא שעוד לא מוכרים צ’ימידן קטן ובו ערכת סדר למקלט: שקית מתחממת מעצמה עם מרק עוף, שימורי גפילטע פיש, קניידלך, ושאר הדברים הפחות חשובים לפסח, שהם מצות, חרוסת, כרפס, מרור, זרוע וביצה.
זו לא פעם ראשונה שבה תל אביב היא אזור שנערך לספוג מלחמה, אבל זו פעם ראשונה שבה המלחמה כל כך נוכחת בעיר. אני זוכר את תל אביב של ילדותי בימי מבצע סיני, 1956. הייתי אז בכיתה ו’, בית הוריי היה ברחוב הגפן 1 בתל אביב, בשכונה של בתים פרטיים קטנים ומטופחים. לכל בית הייתה גינה יפה. הגינה היפה הזו הושחתה כי הגיעה הוראה לחפור תעלות מגן מחשש להפצצות ממצרים. אמא שלי הביאה פועל והוא חפר באדמת החמרה, לפי ההוראות, תעלה בעומק שני מטר, עם זווית, והרס את כל הפרחים.
עם זאת, אנחנו והעולם החופשי חייבים לנצח. אם נפסיד במלחמה, יגיע עולם איום. זה אולי לא יקרה כרגע, אולי לא בעשור הקרוב, אבל עולם איום כזה יגיע, אלא אם תהיה מלחמה נוספת של הבנים שלנו ושל הנכדים שלנו בעתיד, שתמנע זאת. זה יקרה בתנאים קשים יותר ובקורבנות גדולים יותר ובסיכוי נמוך יותר לנצח.
כרגע יש יותר מדי קולות שחושבים שהעולם החופשי אינו מסוגל לנצח. לכן יכול להיות, ותחזית פסימית מזו אין, שמה שצריך הוא להתאמן מחשבתית לחיים תחת שלטון האייתולות. אלה יהיו חיים מחרידים, שיש בהם זוועות יום־יום. אבל אדם יוכל לחיות כך, כפוף גו, במשך כמה שנים עד למותו. גם תוחלת החיים של בניו ובנותיו אחריו תהיה קצרה מזו שקיימת בישראל או במערב, ואיכות החיים תהיה איומה. לכך צריכים להתרגל כל אלה שמסרבים להבין שאין ברירה אלא לנצח במלחמה הזו נגד הרוע, וכי יש לנצח בימים אלה, ולא בעתיד.
האלטרנטיבה לישראלי היא לחיות תחת שלטון מוסלמי. אם מישהו חושב שהכיבוש משחית, הוא לא מתחיל להבין עד כמה משחית להיות נכבש. יהודים, נוצרים וגם דרוזים ובהאים חיו תחת שלטון מוסלמי. גם תחת שלטון מוסלמי שיעי. גם תחת שלטון מוסלמי שיעי איראני. אלה חיים קשים מאוד. המלחמה היא על מניעת חיים תחת שלטון כזה. גם על זה.
התרעות פיקוד העורף