התנ"ך מספר כי אחרי כיבוש יריחו על ידי צבא ישראל בראשותו של יהושע בן נון, ובניגוד להוראות מפורשות, שלח עכן בן כרמי בן זבדי משבט יהודה את ידו לשלל המלחמה ולקח לעצמו דברי ערך. בעקבות מעשה זה ניגף צבא ישראל בקרב הבא נגד ממלכת הָעָי.
מדוע נענש העם כולו על מעשהו הפסול של אדם אחד? את ההסבר לכך ניתן אולי למצוא בפסוק "כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" (משנה, מסכת סנהדרין). הפרשנות המקובלת היא כי אדם אחד משמעותו עולם ומלואו, ולכן הצלת אדם כמוה כהצלת עולם שלם. פרשנות אחרת נשענת על העובדה שמעשהו של אדם מבטא נורמה של התנהגות. מי שמציל אדם אחד, מבטא נורמת התנהגות שלפיה במקום הזה, בזמן הזה, הנוהג הוא להציל חיי אדם.
אימוצה של הנורמה הזו על ידי אנשים נוספים שיפעלו על פיה – סופו שיציל אנשים רבים, עד כדי עולם מלא. עכן בן כרמי לא רק חטא בעצמו, אלא גם ביטא במעשה הביזה שלו נורמת התנהגות פסולה, שלפיה בשעת חירום לאומית - במקום להתמקד במשימה המשותפת, אדם מתפנה לחשוב על עצמו ולדאוג לאינטרס האנוכי שלו.
נראה שלדוגמאות מעין אלה כיוון ישעיהו הנביא את ביקורתו, כשדיבר על "מהרסייך ומחריבייך". עם ישראל יודע להראות את כל היפה שבו בעיתות משבר. גילויים מרגשים של התנדבות, ערבות הדדית ועזרה הדדית מתפרסמים בכל יום וממלאים את ליבנו בגאווה ובאהבה. זו המדינה, וזה העם שאנו רוצים להיות, ואלה נורמות ההתנהגות שאנו מבקשים לראות כנורמות לאומיות. בזכותם נוכל תמיד לעמוד מול אויבינו החיצוניים ולנצחם. אך בה בעת עלינו לפעול נגד אויבינו הפנימיים, שאחרת נוכרע מבפנים, כפי שכבר קרה בהיסטוריה שלנו.
זאב זאב
הגיע הזמן לחזור לבסיס ולתת משקל להגינות, לסובלנות ולסולידריות על פני האידיאולוגיות הפוליטיות המפלגות אותנו. הטילים פוגעים בנו בלי הבדל דת, גזע, מין או השקפה פוליטית. הם מזכירים לנו שוב ושוב שאם לא נהיה תלויים זה בזה ונבטא שותפות גורל וערבות הדדית במיטבה, נהיה תלויים (או שכובים) זה לצד זה בבתי החולים ובבתי העלמין.
סקר של המרכז לקידום ההגינות בישראל מתאריך מרץ 2025, שנערך בידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה וכלל 1,004 משתתפים המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה בישראל, הצביע על כך ש־70% מהציבור סבורים שהממשלה מעדיפה אינטרסים פוליטיים על פני דאגה לצורכי המדינה ולרווחת האזרחים (כך גם סבורים 48% מן האזרחים שהצביעו לליכוד בבחירות האחרונות).
במשל אינדיאני עתיק יושב סבא ומספר לנכדו על שני זאבים שחיים בתוך כל אדם. בין שני הזאבים מתנהלת מלחמה מתמשכת שאינה נפסקת לעולם. הזאב האחד הוא זאב הרוע, הכעס, הכאב, התסכול, צרות העין, העצב, העלבון וחוסר ההערכה העצמית. הזאב השני הוא זאב האהבה, הקבלה, החמלה, האושר, התקווה, התמיכה, הצחוק והחיבה.
התרעות פיקוד העורף