חקירת האירוע בלבנון לימדה על שיטת הפעולה של צה"ל בתקיפות הללו, וגם סיפקה הצצה להיבט האנושי מאחוריהן. מותו של מועווד הוא טרגי לא רק משום שאיננו המטרה, אלא מאחר שהזהיר כי השכן החדש מסכן את הבניין כולו. הוא כנראה חשד בו, ולא טעה.
ביום שישי, יומיים בלבד לפני התקיפה, הקליט מועווד הודעה לחברי ועד הבית, שבה תיאר בפניהם שיחה שקיים עם בעל הדירה. "הדייר שלך מסוכן", אמר לו, ודרש ממנו לסלקו. "אני רוצה שתדמיין לעצמך עד לאן האחריות שלך מגיעה", הזהיר מועווד את המשכיר, "כי הטיל שיבוא לשם, יפגע גם אצלנו. תכניס לראש, האחריות המלאה היא שלך".
ביום ראשון בלילה שיגרה ספינה של חיל הים שתי פצצות מונחות לעבר הבניין בן ארבע הקומות בפרבר עין סעאדה ממזרח לביירות. הפצצות חדרו דרך הגג לקומה הרביעית. ממנה המשיכו לדירה שמתחתיה, ושם הופעלו. השלושה נהרגו במקום. חבריו של הפוליטיקאי הערני התקשו לומר מדוע היה המטרה. האם הפצצות הופעלו בטעות בביתו ולא בדירה הסמוכה, או אכן התפוצצו בדירה השכורה, ומפאת עוצמתן זרעו הרס גם בביתו? נוסף על כך, לא נודע מיהו האופנוען האלמוני שברח במנוסה מן הבניין. ייתכן כי זהו תצפיתן, ואולי המבוקש עצמו שנמלט מחשש לעורו.
פייר מועווד היה ידוע באזור כולו הודות לפעילותו הפוליטית, ומותו המפתיע הכה רבים בתדהמה. מחנהו הפנה את הזעם הציבורי לעבר חיזבאללה והאיראנים, באשמה כי הם גררו את צה"ל לפעול. אבל אז באה התקיפה הנרחבת שלשום בצהריים, שבה נהרגו כ-350 לבנונים, והזעם על חיזבאללה התרחב דרומה – גם לישראל.
לשבור להם את העצמות
ברור כי יגיע הרגע שבו ממשלת לבנון תצטרך להפעיל כוח על חיזבאללה כדי להחלישה משמעותית או כדי לסיים את תפקידה הצבאי בעולם הזה. לתחושתו של עאון, הרגע הזה טרם הבשיל. על כן הוא בונה על החלשת חיזבאללה – בשתיקה, בעזרת ישראל – ובמקביל צובר ביטחון עצמי וידידים. זהו תהליך, ושיאו טרם בא. אם יחריב צה"ל את לבנון, הוא עלול להחליש את ממשלתה. מצד שני, ידלדל את חיזבאללה מבחינה צבאית וכספית. זה משחק עדין שבו כל תזוזה קובעת.
ממשלת לבנון טרם הבקיעה את דרכה לשם, אבל היא רשמה הישגים פנימיים. הציבור הלבנוני מגויס כיום יותר מאי פעם נגד חיזבאללה. קואליציית המדינות לעיל מעניקה לה חיבוק חם. שירותי הביטחון הלבנוניים פתחו במסע רדיפה אחר הנוכחות האיראנית, והפכו אותה למאוסה.
חיזבאללה איננה רק גוף צבאי, אלא גם ישות מדינית וחברתית המפרנסת יותר ממאה אלף משפחות. הלחץ הציבורי אמור להוקיעה ולהפכה לאויב מבית; המתקפה של צה"ל אמורה להחלישה צבאית; והחנק הכלכלי הבינלאומי, וכן הפגיעה באיראן, אמורים לייבש את מקורות הקיום שלה. ממשלת לבנון אינה יכולה לעשות את כל זה לבד. אבל היא תשמש חוליית החיבור שבין כל השחקנים וכן הגורם החוקי – המספק לגיטימציה מוסרית – לפעילותו של המנגנון הזה.
קשה לומר בימים אלה אם הזרוע הצבאית של חיזבאללה תגיע אל סופה, אבל אפשר לומר כי בפעם הראשונה מאז שהוקמה לפני 43 שנה, מעמדה וחוסנה מצויים בירידה חדה.
פעולה חשבונית
מאז שפרצה המלחמה האזורית לפני יותר משנתיים וחצי, כתבתי כאן על דרכי ההונאה והמניפולציות התקשורתיות שנוקטות ממשלות וארגונים כדי להטעות את האויב. לוחמת המידע במלחמה הזו היא נושא למחקרים. עוד ייכתבו ספרים על השימוש הצבאי ברשתות החברתיות ועל גיוס סוכני השפעה שבינם לבין אחיזה בנשק אין דבר – אבל עלילות רבות נקשרו בשמם ברשתות החברתיות.
הנה דוגמה קטנה למניפולציה במידע. צה"ל ביצע אלפי חיסולים בעזה, בסוריה, באיראן ובלבנון. צרכני חדשות ברחבי העולם המבקשים לדעת את תוצאת התקיפה, יתקשו ללמוד עליה אם הם ניזונים מצד אחד בלבד. צה"ל מודיע לרוב על זהות המבוקש ותפקידו, אבל אינו מתייחס לשאר הנפגעים, אם היו. אם יש כאלה, לרוב הם תמימים. נשים, ילדים ועוברי אורח. שכנינו, מצידם, נוהגים לדווח על מספרם של כלל הנפגעים בתקיפה, ולראות בכולם "אזרחים". מי שניזון מצד אחד, יקבל תמונה חלקית.
כדי לדעת מהי תוצאתה של תקיפה כלשהי, יש לאסוף את המידע משני הצדדים. כמה נהרגו בסך הכל, מינוס המבוקשים שבמניינם ובשמותיהם נקב צה"ל. הפעולה החשבונית הפשוטה תפענח כמה מבוקשים נהרגו וכמה אזרחים. אבל מעטים נוהגים כך, וכך מתקבלת לאורך זמן והתמדה תמונה חלקית בתודעה. אלה יחשבו לתומם כי המבוקשים לבדם נהרגו מבלי לדעת על היקף ההרוגים הכולל, ואלה יניחו כי כולם היו אזרחים תמימים.
התרעות פיקוד העורף