פקיסטן החלה בשיגור כוחות צבאיים לסעודיה. מדובר בהתפתחות אסטרטגית משמעותית שעלולה להקרין על המערכה מול איראן. הכוחות נחתו בבסיס האווירי “המלך עבד אל-עזיז” שבמחוז המזרחי של הממלכה. מבחינה רשמית, הצעד התבצע במסגרת הסכם ההגנה ההדדי שנחתם בין המדינות בספטמבר 2025, הקובע כי תקיפה נגד אחת מהן תיחשב כתקיפה נגד רעותה.
לצעד זה משמעויות כבירות במידה והמשא ומתן באיסלמבאד ייכשל - תרחיש צפוי למדי - והלחימה תתחדש. נזכיר כי פקיסטן אינה רק כוח צבאי משמעותי, אלא גם המעצמה הגרעינית המוסלמית היחידה בעולם. חשוב לציין כי פקיסטן היא מדינה בעלת שלטון ורוב סוני, בעוד המיעוט השיעי (כ-15%) סובל מרדיפות ונחשד לעיתים כפרו-איראני.
הכלכלה, האינטרסים והרחוב הערבי
עבור סעודיה, פקיסטן מהווה גם תעודת ביטוח לעתיד: בכירים סעודים התבטאו בעבר כי אם איראן תשיג נשק גרעיני, פקיסטן עשויה להעביר יכולות דומות לממלכה.
קולות מהרחוב הערבי: בין “אחווה מוסלמית” לציניות
האם הצעד הפקיסטני משנה את כללי המשחק? התגובות ברשתות החברתיות חושפות את הלך הרוחות הסוער ברחוב הערבי: בסעודיה גולשים רבים בירכו על המהלך כסמל ל“אחווה מוסלמית”.
רבים ציינו בשבח את פקיסטן: “בזמן ששום מדינה ערבית לא סייעה לסעודיה כשהותקפה על ידי איראן, פקיסטן ניצבת לצידנו”. הרמז בדברי הסעודים מופנה בעיקר כלפי קהיר. למרות שמצרים מחזיקה בצבא הגדול בעולם הערבי ונהנית מסיוע סעודי נדיב, היא נמנעה מלאיים על איראן או להציע הגנה אסטרטגית לממלכה בעת שזו ספגה מטחי טילים וכטב"מים.
קריסת הבריתות והמשמעות האזורית
גולשים ממצרים ומדינות אחרות טענו כי “סעודיה מתגלה כמדינה חלשה שאינה מסוגלת להגן על עצמה”. אחרים הוסיפו כי פקיסטן נזכרה לסייע מאוחר מדי וכי “הסיוע אינו בחינם”.
קריסת הבריתות הסוניות ניכרת: בעוד שאיראן הפעילה את כלל זרועותיה האזוריות, המדינות הסוניות נותרו משותקות. הציר המתון הסתפק בגינויים, והציר האחים-מוסלמים לא סיפק מענה ממשי.
הפתגם הערבי אומר: “א-סדיק פי וַקְת א-דִיק” - חבר נמדד בעת צרה. במבחן התוצאה, הבריתות נכשלו, ומדינות המפרץ עשויות לשקול מחדש את מערכות היחסים האזוריות
המשמעות עבור ישראל
מבחינת ישראל, מדובר בהתפתחות אמביוולנטית: מצד אחד, המעורבות הפקיסטנית עשויה להגביר לחץ על איראן. מצד שני, היא מקרבת את סעודיה למדינה בעלת עמדות עוינות לישראל. שר ההגנה הפקיסטני כינה את ישראל “סרטן במזרח התיכון” ו“קללה לאנושות”, והתחזקות הקשר עלולה להקשות על נורמליזציה עתידית.