השפל במעמדם מורגש לא רק בעובדה שלאו"ם ולמועצת הביטחון אפס השפעה על ההשתלשלויות וההתפתחויות של הסכסוכים. לאו"ם ולמועצת הביטחון אין שום נוכחות, אפס נמצאות אפילו בדיווחים תקשורתיים שמתפרסמים על האירועים הדרמטיים שמעיקים על העולם החופשי.
לא האו"ם ולא מועצת הביטחון מוזכרים, אפילו לא ברמז עקיף, בחדשות על ההתפתחויות סביב הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן. האו"ם ומועצת הביטחון הפכו לאי רלוונטיים בבעיות, נושאים, משברים ומצוקות ששני המוסדות האלו – האו"ם ומועצת הביטחון – נוסדו והוקמו מלכתחילה לעסוק בהם.
לפי מגילת האו"ם, מועצת הביטחון נוסדה לפעול, לקדם ולהבטיח "שלום וביטחון בינלאומיים". בדיוק מטרה, יעד ושליחות שמועצת הביטחון טוטלית מנותקת מהם, חפה מכל התערבות ונעדרת כל נוכחות. זה לא חדש. האו"ם ומועצת הביטחון שקועות בתהליך הידרדרות במעמדם כבר למעלה מעשור שנים. מלחמת האזרחים בסוריה נמשכה יותר מעשר שנים. משטרו של אסד והמשטרה החשאית שלו הרגו וחיסלו בייסורי תופת 400 אלף אזרחים, כולל נשים ונערים.
לפי דיווח רשמי, בין 4 ל-6 מיליון אזרחים סורים נמלטו מארצם והפכו לפליטים בארצות זרות. בארכיון של בית הדין הפלילי בהאג מעלים אבק מאות תיקים, הכוללים מסמכים, צילומים ועדויות של אזרחים על מעללי המשטרה החשאית בסוריה, כולל צילומים של מאות מתים שעיניהם עקורות.
מועצת הביטחון לא קיימה אף לא דיון רשמי אחד בנושא הפסקת המלחמה בסוריה (ההפסקה הושגה בהדחת שלטונו של אסד). מלחמת רוסיה נגד אוקראינה נכנסה לשנתה החמישית. מועצת הביטחון לא קיימה עד היום אף לא דיון רשמי אחד שנושאו לתבוע מרוסיה להפסיק את המלחמה שהקרמלין התחיל בפלישה לאוקראינה.
מועצת הביטחון משותקת מהסיבה הפשוטה – לרוסיה מושב כאחת מחמש החברות הקבועות במועצה שלהן זכות וטו. זכות שרוסיה ניצלה ומנצלת במטרה למנוע כל יוזמה או דיון במועצת הביטחון בהפרות שלה את החוק הבינלאומי.
שגריר רוסיה במועצת הביטחון תוקף כל הזמן את ישראל ומאשימה בהשמדת עם בעזה. באותם רגעים שהוא אומר זאת במועצת הביטחון בניו יורק, רוסיה משגרת טילים נגד מטרות אזרחיות באוקראינה. מה שגרם להידרדרות במעמדה של מועצת הביטחון היא העובדה, שבין הארצות שכיהנו כחברות בלתי קבועות במועצה, היו בעבר ארצות כמו לוב של עומר קדאפי, סוריה של חאפז אסד, לבנון עם ממשלה שהחיזבאללה חבר בה.
ארצות מפוקפקות ומוקצות אלו גם כיהנו, כשהגיע תורן, כיושבי ראש של מועצת הביטחון. כ-60 ארצות חברות באו"ם לא כיהנו אף פעם כחברות בלתי קבועות במועצת הביטחון. הבולטת בהן היא ישראל – מדינה שגם מבקריה באו"ם מודים שהיא מעוז של דמוקרטיה ויציבות באזור מועד לפורענויות כמו המזרח התיכון.
ישראל לא כיהנה אף פעם כחברה בלתי קבועה במועצת הביטחון. לפני שנים הושג הסכם עם קבוצת המדינות האירופיות-מערביות להעניק לישראל מעמד כמייצגת את הקבוצה ולהעניק לה מושב כחברה בלתי קבועה. זה אמור היה להתבצע בשנת 2018. משהו השתבש והיוזמה הזאת לא יצאה לפועל.
שיא הצביעות והציניות, שרק מזין ומעצים את האי-רלוונטיות של האו"ם, הוא הדיווח שפורסם בימים אלו שלפיו איראן נבחרה לוועדת האו"ם המעצבת מדיניות של זכויות האדם והאישה. גם סין, קובה וסעודיה נבחרו לוועדה הזאת.
ארצות שמשטריהן ואזרחיהן אינם יודעים מה פירוש המונח "זכויות אדם", נבחרו לוועדה שמעצבת מדיניות של זכויות אדם. קלגסי משמרות המהפכה באיראן ירו והרגו לפי דיווחים 30 אלף אזרחים שהפגינו נגד המשטר. מדינה שמשטרה מזכיר את המשטר הנאצי, נבחרה לגוף או"מי שאמור לפעול למען זכויות אדם ואישה. נו, באמת.
הצד המצער באי-רלוונטיות של האו"ם ובמיוחד של מועצת הביטחון הוא שבין השגרירים, ראשי המשלחות והדיפלומטים הוותיקים המכהנים בניו יורק, יש אנשים מוכשרים מאוד, מומחים ובעלי ניסיון וידע, שיכולים היו לתרום הרבה לקידום פתרונות ומוצאים לסכסוכים ומשברים. הם מקוננים על מצב הארגון ומדי פעם מציעים רפורמות, במיוחד להרכב מועצת הביטחון – הרכב ישן וארכאי שאיננו מייצג את מאזן הכוחות בזירה העולמית.
סין ורוסיה, ארצות מובילות את ציר הרשע באו"ם, הן חברות קבועות במועצה. יפן, גרמניה, דרום קוריאה, הודו – ארצות מאוכלסות ומובילות בכלכלה העולמית – הן מחוץ למועצת הביטחון. "זה לא מגוחך. זה אבסורד", אמר לי בשיחה שלא לייחוס דיפלומט מערבי בכיר. אבל לדבריו, אין מקשיבים לרפורמות שהוא ועמיתיו מציעים.
הבעיה, לדבריו, היא שהמצב השפל והמידרדר של האו"ם ומועצת הביטחון לא מעניין, לא מפריע לראשי מעצמות המערב ולארצות מרכזיות. "אני חושש שבלונדון, פריז, ברלין ובוודאי בוושינגטון – אי הרלוונטיות של האו"ם ושל מועצת הביטחון דווקא מתפרשת כמצב נוח שלא נורא אם יימשך".
התרעות פיקוד העורף