האינקוויזיטורים הספרדים המודרניים לא עוטים גלימות אדומות או שחורות. הם אוחזים בשלטים "open arms" ומפליגים על ספינות פאר ויאכטות כדי לסייע לישות שחורטת על דגלה השמדת עם (וקחו רגע לחשוב על המשמעות הכפולה שיש למילה arms: גם "זרועות", אך גם "נשק").
יש לי הצעה למקבלי ההחלטות בירושלים: אל תעצרו את המשט. אפשרו להם להגיע. די עם המרדפים המיותרים בלב ים והדרמות ההוליוודיות על הסיפונים ותמונות של לוחמי שייטת שנראים כמו "התוקף הציוני". בואו נשנה את הכללים. נקרא לעברם "בואו לעזה, אהלן וסהלן, תפאדלו, היכנסו. לא נפריע לכם להיות הומניטריים, רק נוודא שבין שקי האורז, החיטה, הקוקה קולה וסוכריות הגומי שאתם מביאים, לא מסתתרים טילי נ"ט או חומרי נפץ, ואז השער ייפתח לרווחה לפניכם".
שייכנסו לעזה, שיפרקו את האוכל, הממתקים והתרופות, ייהנו מהכנסת האורחים של חמאס, מהנוף הפסטורלי של חוף הים וההריסות ומהמשטר הדיקטטורי שהם מחבקים מרחוק. נראה אותם מגלים תושייה כאשר ימצאו את עצמם תקועים ברצועה ללא דלק שהספינות זקוקות לו כדי לשוב לנמלי הבית.
בעודם חוגגים את הניצחון נזכור את משוואת האנרגיה: אין לנו צורך להגדיל את כמות הדלק המסופק לעזה, וכאשר אבירי הצדק הספרדים ירצו לחזור לארצם ביאכטות שלהם, הם יגלו שהדלק שלו זקוקות ספינותיהם בא על חשבון צרכים חיוניים אחרים, ואין דלק פנוי בנמל.
ובכלל, אם עזה היא גן עדן של זכויות אדם כפי שהם מדמים, מה להם למהר לשוב לביתם? תישארנה ספינותיהם בעזה כאנדרטה לצביעות האירופית, וכך אולי ילמדו מקרוב את ההבדל בין הדמוקרטיה במזרח התיכון לבין המציאות שהם מממנים, כדי שתסביך המושיע שלהם יפגוש את האינקוויזיציה המודרנית במשט שלהם.
התרעות פיקוד העורף