מנקודת המבט הישראלית, כאן נמצא בדיוק מוקד הדאגה. אם ההסדר שיתגבש יתברר כחלש או עמום, ישראל עלולה למצוא את עצמה מול איראן שהוכתה - אבל לא פורקה מיכולותיה הקריטיות, ובעיקר למדה שיעור חשוב: סגירת המצר, או איום אמין על התנועה בו, הם נשק אסטרטגי יעיל בהרבה מכפי שנדמה היה בעבר. מבחינתה של טהרן, זהו מנוף שאפשר להפעיל שוב גם בעתיד.
המלחמה הזאת, אם כן, לא הסתיימה בניצחון ברור של אף אחד. לעת עתה זוהי תמונת המצב: ארצות הברית עצרה לפני שהסתבכה עמוק יותר. איראן שרדה, ספגה, ולמדה. ישראל נהנתה מן הלחץ הצבאי על אויבתה הגדולה ביותר, אבל עדיין רחוקה מן הוודאות שביקשה להשיג. גם עכשיו, כמו בעזה וכמו בלבנון, התוצאה המסתמנת היא הפסקת אש שברירית הרבה יותר מאשר פתרון. במזרח התיכון, די בכך כדי לדעת שהסיבוב הבא כבר נמצא באופק.