ואז, מגיע בנט ביום העצמאות עצמו ונכנס כאחד ממנהיגי השמאל בטקס הממלכתי. בחשבונותיו ברשתות החברתיות הוא דורש להחזיר את הטקס הממלכתי לעם, לחיילי צה"ל, למי שבונים את המדינה. לו היה צופה בטקס למשל ולא מנסח את הפוסט לפני כן, נגיד, היה רואה שכל מיצג שהוצג שם וכל משואה שהודלקה שם הציגו בדיוק את הדברים האלה. לפעמים בהגזמה רבה של כמות משתתפים על המשטח. אך תמיד עדיף לפרגן ליותר אנשים מאשר לפחות.
השגרה
מוטיב השגרה הגדול ביותר במדינה שלנו הוא אחד מובהק – הפקקים. והנה ברוך השם, מי מאיתנו לא נסע השבוע למנגל אפילו לא רחוק מדי ונתקע שעות בכבישי ישראל. בסמיכות לאירועי החודשיים האחרונים - ועם עין אחת לטראמפ וליום ראשון הקרוב בין הפסקת אש אחת לשנייה - יש תחושה של הקלה מהולה בתחושת דחיפות להספיק לחיות את החיים, כי אין לדעת הרי מתי נחזור פה למקלט.
ראשון לבשר על חזרת השגרה הינו עולם התעופה, ואל־על היא הכי בבית בעולם, אומרים. הישראלים נוהרים לטיסות לסופ"שים, והראש שמדמיין את הנסיעות, הנשימה, הדיוטי ואוויר אירופי כבר מרגיש אסקפיזם מהו.
יש תחושה ישראלית שצריך מהר מאוד למחוק את הפער. לצאת, לפגוש, לתקתק – לנצל את חלון הזמן עד שייסגר שוב. בסקר "מעריב" שפורסם כאן השבוע לרגל יום העצמאות, הישראלים נותנים ציונים גרועים לראש הממשלה ולפוליטיקאים, מיואשים מיוקר המחיה ומתוסכלים ממצב הביטחון, אך למרות כל אלה הם אופטימיים יותר: רוב גדול שמח להיות ישראלי ורוצה לחיות רק במדינת ישראל. בואו ניהנה מכל דקה. ניפגש בפקקים.
האלופות
על אדמת אירופה, בגיאורגיה, בשבוע הזיכרון והעצמאות של מדינת ישראל, זכתה הרשקו בתואר אלופת אירופה ונלסון־לוי בתואר סגנית היבשת (כל אחת בקטגוריית משקל אחרת, כנהוג בענף הג'ודו). שתי עליות לפודיום עם דגל ישראל ו"התקווה", שהושמע על אדמה זרה, עשו לנו הרבה מאוד כבוד, ועל כך התודה להן. גם דני אבדיה, שעיגולים שחורים תחת עיניי בשל ההשכמות לצפייה בו מדי בוקר, מעורר גאווה. אין על ספורט. אין על הספורטאים הישראלים. תודה לכם!
התרעות פיקוד העורף