היחס הביקורתי כלפי ישראל, הטיעונים נגדה והגינויים המונחתים עליה בקרב בכירים משתי המפלגות ובאמצעי התקשורת בארה"ב, הפכו לתופעה נוכחת שצופנת השלכות מאוד לא נעימות – מדיניות ומוסריות. עם זאת, להערכתי, פוליטיקאים בכירים בישראל, כותבים ופרשנים, וגם מי שנחשבים מומחים ליחסי חוץ ולתחום היחסים עם ארה"ב – מגזימים בהערכותיהם בדבר ההידרדרות בתמיכה בישראל.
בקרב צמרת המפלגה הדמוקרטית, אמר שינדלר, התמיכה והאהדה לישראל זורמות בעורקי הדם, כדבר טבעי. אצל הרפובליקנים התמיכה בישראל היא פוליטית, תלויה בשיקולים. זאת הבחנה שתוקפה לא פג, והיא נכונה גם כיום. ארחיב עליה מעט בסוף המאמר.
עם זאת, לסנדרס – דמות לא אהודה בגבעת הקפיטול – יש אפס השפעה במפלגה הדמוקרטית ואפס מעורבות בזירה הציבורית. ניוסם, מושל קליפורניה, שואף להתמודד על הנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית. הצהרותיו הביקורתיות כלפי ישראל הן חריפות, אבל ניוסם איננו נגד ישראל ואיננו מתנגד לקידום האינטרסים של ישראל בוושינגטון.
באנון ידוע כעוין לישראל, וזה שנים הוא מטיף לטראמפ להפסיק את הסיוע הצבאי לישראל. לדברי בכירים בקהילה, סגן הנשיא ואנס לא סתם עוין את ישראל, אלא ממש שונא את ישראל במידה הנושקת לאנטישמיות. ואנס הצליח להרחיק מפעילות וממעורבות ישירה בתחום היחסים עם ישראל את סטיב וויטקוף ואת ג'ארד קושנר. הוא מנהל ומוביל היום את התחום הזה, שהוא כל כך גורלי וחיוני.
צריך לזכור, ואנס איננו מסתיר את כוונתו ותוכניתו להתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. הוא הרבה יותר מסוכן לישראל מאשר מושל קליפורניה ניוסם. עם זאת, כותבים ופרשנים בישראל כמעט לא מזכירים את שמו בהקשר זה.
בואו לניו יורק
בשיחות עם בכירים פעילים בקהילה נשמעת דאגה מהסחף הקשה בתמיכה בישראל בקרב הדמוקרטים. לא פחות, בכירים בקהילה מביעים חששות מפני פוליטיקאים ומשפיענים רפובליקנים, שבשקט ומאחורי הקלעים לא רק מבקרים את ישראל – אלא גם מתבטאים בעוינות ובשנאה נגד ממשלת ישראל והעומד בראשה בנימין נתניהו.
"אני לא רק חששתי מהעובדה שבסנאט 40 מתוך 47 סנאטורים דמוקרטים תמכו בהחלטה לעכב מכירת דחפורים לישראל, ומכך שעוד 36 תמכו בהחלטה לחסום מכירת פצצות לישראל. זה בהחלט מדאיג", אומר בשיחה שלא לייחוס מנהיג יהודי מוכר ומוערך בקהילה.
"אני ועמיתיי דואגים וחוששים גם מהסנאטורים הרפובליקנים שהצביעו נגד שתי ההחלטות. בחלקם הגדול הם עשו זאת לא מאהבתם את ישראל, רחוק מזה. הם פשוט שונאים את הסנאטורים הדמוקרטים ונהנו להוכיח זאת בהצבעתם".
בישראל אין מודעות, בכלל לא, להתפתחויות שמתחוללות בזירה הפוליטית הפנימית בארה"ב, שלהן משמעויות בתחום היחסים עם וושינגטון. בישראל לא קולטים שהנשיא טראמפ במצב של דעיכה מדינית, פוליטית ומוסרית. האופן שבו הוא מטפל במערכה מול איראן סופג ביקורת וגינויים גם ובמיוחד מצד רפובליקנים בכירים, ובהם הידועים ומזוהים כמקורביו. אין זה משנה כיצד יסתיימו המגעים בין הבית הלבן לאיראן – המלחמה נגד איראן תירשם ותיזכר ככישלון של טראמפ.
בישראל טראמפ הוא אלוהים. לא קולטים שהוא אכן ידיד גדול, אבל ידיד כמו שהוא רואה, מבין ורוצה את ישראל – כמדינה "שלו", כמושבה אמריקאית במזרח התיכון. בישראל אין גם מודעות לעובדה שהממשלה הנוכחית, לרבות מי שעומד בראשה ושרים בכירים – גורת ותמשיך לגרום להרס מעמדה של ישראל בזירה העולמית, במיוחד בבירות מעצמות המערב, כולל וושינגטון.
בישראל אין מודעוּת להשפעה השלילית, להרס התדמית ולשפל חסר התקדים בהיקף התמיכה בה, שגורמת עובדת הישרדותו של נתניהו כראש הממשלה.
לדברי יופה, "בעיני אמריקאים רבים, נתניהו וישראל הם דבר אחד. השיטה הפוליטית בישראל איננה מציעה אלטרנטיבה לנתניהו, ולכן מעמדה של ישראל הוא עצוב. נתניהו מנהיג את הליכוד, ומפלגת הליכוד מלאה באישים משיחיסטים, אנטי־ציוניים ומתנגדי סדר דמוקרטי, שרוקדים לצליליו של ראש הממשלה".
מה שמפתיע הוא שלא עולה בדעתו של אף אחד מאלו הנמנים עם ראשי האופוזיציה בישראל לקיים ביקור בניו יורק, ליזום פגישות עם רבנים, עם פעילים בכירים, עם עסקנים קהילתיים. להסביר להם שמלבד הליכוד, מלבד הממשלה הנוכחית ומלבד נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' – יש וקיימים בישראל פוליטיקאים אחרים, רציניים ונורמליים.
לפי ההסבר של שינדלר, אין ספק שמשהו השתבש בעורקי הדם של הדמוקרטים. זהו דם חדש, תוסס ומתריס. אבל פחות מזיק משיקולי הפוליטיקה של בכירים רפובליקנים. מה שנכון הוא ששיקום התמיכה בישראל בארה"ב והחזרתה להיקף המסורתי תלויים בשינוי השלטון ובממשלה חדשה בירושלים. שינוי שלא נראה כמתגשם בקרוב.
התרעות פיקוד העורף