בשולי החדשות הסתתרה לה השבוע ידיעה "תשתיתית", מאלו שלכאורה פחות דחופות ואולי גם פחות חשובות: איחוד האמירויות וירדן חתמו ב-15 באפריל במעמד סגן נשיא האמירויות מול ראש ממשלת ירדן (ללמדנו על החשיבות), על הסכם להקמת "מסילת עקבה" - רשת רכבות חדשה באורך של כ-360 ק"מ בשטח הממלכה הירדנית, בהשקעה משותפת של כ-2.3 מיליארד דולר.
מדובר באחד ממיזמי התשתית הגדולים שנראו בממלכה בשנים האחרונות, שנועד (בתוך כחמש שנים) לחבר את אזורי כריית הפוספט והאשלג בירדן אל הנמל התעשייתי בעקבה.
ההסכם מגיע זמן קצר לאחר חתימה שהתקיימה במהלך חודש פברואר 2026 על הסכם זיכיון ל-30 שנה בין "קבוצת הנמלים אבו דאבי" (AD) האמירתית ובין "החברה לפיתוח עקבה" הירדנית לניהול והפעלת נמל עקבה. האמירויות תחזיק ב-70% מהנמל ותשקיע 38.4 מיליון יורו.
חברת AD האמירותית חתמה בינואר 25 על הסכם לפיתוח מרסא זאיד, מתחם תיירות ועסקים על החוף הירדני, שמתפרס על פני שטח ענק של כ־3.2 מיליון מ"ר ולאחר מכן רכשה מאגף המכס הירדני את זכויות הפעלת אחד ממרכזי המכס בעמאן.
עכשיו כבר ברור שהכניסה האמירותית התשתיתית הרחבה לירדן היא חלק מאסטרטגיה במאבק האיתנים על דמותו של האזור לאחר המלחמה. במוקד המאבק כינון הציר היבשתי החדש ממזרח אסיה לאירופה בפרוזדור המזה"ת (פרויקט ה-IMEC: הודו-אמירויות-סעודיה-ירדן-ישראל) שיקצר משמעותית את זמני ההובלה הימיים ויבטל את הצורך במעבר במיצרים המסוכנים (הורמוז, באב אל מנדב, סואץ).
למעשה מדובר בתחילת הקמתה של רשת תחבורתית חדשה שתיצור רצף לוגיסטי בין מדינות המפרץ, ירדן וישראל (דרך מעבר הגבול באזור בית שאן ומשם לנמל חיפה "רכבת העמק" ויתכן גם דרך אילת לנמל ימי שאפשר שיוקם בעזה. מכאן ברור מדוע חמאס לא יכול יהיה להישאר כגורם כוח ברצועה). מנגד, במאבק האיתנים מאחורי הקלעים, יש גם צד שני-כוחות הסדר הישן בהובלת טורקיה.
המטרה: יצירת רצף מסילתי מאיסטנבול ועד למדינה ומכה, תוך חיבור של נמלי הים התיכון (בטורקיה וסוריה) לנמל עקבה בים האדום, ומשם הלאה למדינות המפרץ מחד ולאירופה מאידך, כשטורקיה במרכז.
כך, בעודנו עסוקים באיראן ובלבנון, דווקא מסילות הרכבת והמאבק על סעודיה וירדן, מספקים הצצה מעניינת למלחמה האזורית שכבר מתרחשת-הקרב על הסדר האזורי שלאחר המלחמה, שקריטי לישראל לא פחות מזה המתנהל כרגע בכותרות.
הדיווחים האחרונים על כניסת האמירויות לירדן וספציפית בתחומי מסילות הרכבת והנמלים, עולים בקנה אחד עם האינטרסים הישראלי והאמריקני והם בבחינת תחילת הוצאה מהכוח אל הפועל של חזון ה-IMEC.
התרעות פיקוד העורף