פעולות אלה מתרחשות דווקא על רקע משבר כלכלי חמור במצרים. מצרים למעשה נמצאת בדרך לפשיטת רגל ולחדלות פירעון. הירי מתימן, המלחמה באיראן והמתיחות בים האדום גרמו לירידה חדה בתנועת הספינות ולהפסדים של עשרות מיליארדי דולרים.
עם פרוץ המלחמה בין ארה"ב וישראל לבין איראן, נקטה מצרים עמדה ראשונית שנתפסה כתמיכה באיראן. משרד החוץ המצרי הביע רק "דאגה עמוקה" מההסלמה הצבאית, ונשיא מצרים א-סיסי נמנע מלגנות את איראן בשמה - דבר שעורר את זעמה של סעודיה ושל יתר מדינות המפרץ, שציפו ליותר מגינוי: סיוע מצרי, או לפחות גיחות של מטוסים מצריים בשמי המפרץ כדי להרתיע את האיראנים. אך זה ממש לא קרה. מדינות המפרץ מאוכזבות מאוד ממצרים, ובצדק.
בדצמבר 2025, כאשר ישראל הכירה רשמית בסומלילנד כמדינה ריבונית, הראשונה בעולם, הגיבה קהיר בחריפות. משרד החוץ המצרי כינה את המהלך "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי" ופגיעה בריבונות סומליה. א-סיסי תיאם עם טורקיה, ג'יבוטי וסומליה, והוביל הצהרה משותפת של 20 מדינות ערביות ואסלאמיות נגד ההכרה. מצרים ראתה בהכרה הישראלית איום אסטרטגי ישיר על ביטחונה הלאומי, שכן היא עלולה לאפשר לישראל נוכחות בים האדום ובקרן אפריקה - אזור קריטי לשליטה על נתיבי הסחר של מצרים.
התרגילים הללו מגיעים על רקע בנייה צבאית מצרית מואצת בסיני, כולל פריסת כוחות גדולים, טנקים ומערכות הגנה אווירית - מהלכים שישראל רואה כהפרה הדרגתית של הסכם קמפ דייוויד. השאלה הנשאלת כאן היא: אם שטחו של חצי האי סיני הוא יותר מ-60,000 קמ"ר, מדוע המצרים בחרו דווקא בגבול שלנו?
מסקנות
החוב החיצוני של מצרים עומד על כ-160-170 מיליארד דולר, כ-40% מהתמ"ג, עם תשלומי חוב שנתיים של כ-27 מיליארד דולר ב-2026 בלבד. שירות החוב תופס כמעט 50% מההוצאות הממשלתיות, ומשאיר מעט מאוד לתקציבים חברתיים כמו בריאות, חינוך ותשתיות. הלירה המצרית התרסקה ביותר מ-50% מאז 2023.
אם המצרים היו קונים פחות נשק בעשור הקודם, אולי הם לא היו מגיעים למצב הכלכלי החמור של היום. מצרים מתחמשת כאילו היא מבקשת לפתוח במלחמה. מנגד, היא תלויה לחלוטין בסיוע ממדינות המפרץ, במכירת נכסים ממשלתיים ובתוכניות של קרן המטבע הבינלאומית (IMF). המשבר גורם לנשיא מצרים לנוע בין אינטרסים: הוא זקוק לכסף מהמפרץ, אך גם מנסה לשמור על קשרים עם איראן ועם גורמים אזוריים אחרים.
מצרים עדיין לא "פושטת רגל" כמו סרי לנקה או לבנון, אבל היא על חבל דק. כלכלנים מצרים מזהירים שבלי תשלומים בזמן, כ-30 מיליארד דולר עד סוף 2026, עלולה להיות התמוטטות. התסריט הלבנוני, שבו הבנקים לא יכלו לתת למפקידים את כספי החסכונות שלהם, אינו בדיוני. ומה עושה מצרים? היא מתנהגת כמו הבריון של השכונה, ממש כמו השלטון באיראן, שיורה לעבר מדינות המפרץ כדי להפעיל לחץ ולהגיע לפשרה ולהפסקת אש.
מצרים כבר כמה שבועות סוחטת, או מנסה לסחוט, את מדינות המפרץ ללא הצלחה. ביקור הבזק של הנשיא המצרי ופגישתו עם יורש העצר הסעודי, שהתקיימה דווקא בשדה התעופה ולא בארמון, מעידים על חילוקי דעות קשים. התקשורת המצרית נמצאת בלחץ, והמסרים שיוצאים משם הם שמצרים זקוקה לנס, לא פחות ולא יותר, כדי להשתקם ולא להתמוטט.
התרגיל של צבא מצרים, שנערך בימים אלה סמוך לגבול שלנו, הוא לא רק הפרה של הסכמי קמפ דייוויד, אלא ניסיון נואש של המצרים להדאיג אותנו ואף להפעיל עלינו לחץ כדי להציל את כלכלתם. במקום לדאוג לצרות שלהם ולפעול לפתור אותן, הם רוצים פתרון מהיר. הם סבורים שישראל יכולה להציל אותם, בין אם נשכנע את ארה"ב ובין אם נפעיל לחץ על מדינות המפרץ כדי להעביר למצרים מענקים או הלוואות. מצרים מתנהגת כמו אחרון הבריונים, ואסור להיכנע לה. להפך: ישראל צריכה למחות באופן רשמי בפני המתווכת, ארה"ב, על הפרה בוטה של הסכמי קמפ דייוויד.
התרעות פיקוד העורף